אדיר במרום קכח

להבנות באותו הבנין הצריך לה, וע"כ נמצא תיקון א' מאיר בכל הראש וא' על הגוף וכן בכל שאר המקומות של הבגדים כי שם צריך המאורות ההם להתחזק לפי ענין ההרכבה וחילוק הרמ"ח לח' אלה שזכרנו, ואמנם צריך שתבין כי הנה הח' תיקונים הם התפשטות הא"ל לצורך יאהדונה"י. והנה הכהן הוא בסוד החסד שהוא א"ל אבל הוא ז"א לבד לכן אין לו לקבל אלא הבחי' הנוגעת אל הז"א לבד שהם ד' א"ל שבד' אותיות הוי"ה, זהם ד' בגדי לבן, אבל הא"ל של אדנ"י אין לו חלק בהם כי הם יאירו בקרבן עצמו ובסוד האש שעל המזבח שכולם בחי' נוקבא. ובאמת הכהנים כולם באים מז"א מצד החסד שבו מצד שם א"ל המתפשט בד' אותיותיו והם רבים אך כלם נקשרים תחת שורש א', והוא שורש הכהונה עצמה בסוד אברהם והוא הכהן הגדול בסוד והכהן הגדול מאחיו שבו יש כל עניני הכהונה בין לצורך ז"א ובין לצורך נוקבא, ולזה יהיו השמונה בגדים ואמנם הכל הוא בז"א אלא שהכהן גדול הוא בז"א מצד הח' תיקוני דיקנא, וכהן סתם הוא בז"א מצד עצמו, ויש כהן סתם וסגן, וכהן גדול, והוא כי כל הקו הימיני הוא בסוד חכמה חסד ונצח, והנה נצח הוא כהן סתם, וחסד סגן, וחכמה כהן גדול. ויש עוד חילוקים אחרים באלה השמות, אך זהו הסדר הוא היותר פשוט והוא לפי מה שמקבל ז"א מא"א כי הוא עומד בנצח דא"א, וס"ז הוא כהן סתם, וכשהוא מצד אבא זהו כהן סגן וכשהוא מצד הא"א מצד הח"ס שבו והוא מצד חסד דעתיק אז הוא כהן גדול. הרי שמעת ענין בגדי כהונה מה הם, כי הם אורות הצריכין ממש לצורך העבודה ונמשכין מן החסד דעתיק יומין, ותדע שכשאלה הבגדים נמצאים אז מאירין גם הה' הראשונים בסוד ה' אותיות דאברה"ם שאמרנו, וז"ס הה' של לא יקרחה קרחה בראשם, כי שורה עליהם זאת הה'

ונבאר עתה ענין הציץ שהוא באמת תיקון המאיר על המצח שלכן ניתן שם על המצח והוא מאור שמקיים קשר המצח של א"א עם אותו של הז"א, וה"ס [רעותא דז"א לקבלי ההוא רעותא וכו'], ולפיכך נאמר בו לרצון, ותבין היטב זה הענין שעל הציץ הי' מפותח פתוחי חותם קדש לה', וה"ס גדול כי שם הוי"ה ב"ה הוא למטה בז"א, אך כח הרצון העליון הוא בחי' הקדש של השם, ותבין בי לפי הקדושה הנמשכת בהדרגה נקרא השם הקדוש אבל בגילוי רצון אז מתגלה הקדש בכח העליון וזהו כח הרצון שלמטה המתחזק בו, ותדע שהרצון העליון של המצח מתפשט בדיקנא במזל נוצר חסד ומשם יורד באבא היוצא ממנו, ואח"כ מיסוד אבא יוצא במצח הז"א, והוא מילוי ע"ב בלי יפשוט שעולה מ"ו וי' פעמים מ"ו עולה ת"ס כמנין קד"ש ליהו"ה, אך קד"ש עולה ת"ד כי סוד ד' אותיות של הוי"ה המאירים בסוד הא"א הם ת' וזהו קדש לה', אך מצד אי' יוצאין התפלין והם נמשכין ממזל ונקה, והנה לכן צריך שלא להסיח הדעת מן הציץ כמו מן התפלין בסוד רעותא דז"א לקבלי ההוא רעותא, ובאמת גלוי אורות האלה הוא להחזיק הקדושה שהס"א צריכה להיות נכפת בגילוי הקדש, וה"ס וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וכו', ופי' רז"ל אלו תפלין שבראש, והנה ז"ס קדש ישראל לה' ראשית תבואתו, כי באמת מצד זו"ן ישראל גולים בקליפות והקליפות שולטין עליהן, אבל מצד שרשם זה של הקדש אדרבה כל אוכליו יאשמו, כי סוף סוף יתחזקו ישראל והם בתוך הקליפות כאדם מזויין במעי הארי וע"כ אוכליו יאשמו, ובהעברת הצורה כנזכר למעלה יהי' הרע נבלע בשרשו, וז"ס רע"ה תבוא עליהם, וזה כשיזדמן התיקון של האורח בסוד ר"ע עלמין וה' העליונה אז תהי' העברת הצורה בכח הגבורה כנ"ל

ואמר וההוא מצחא דאקרי רצון וכו', והוא כי שאר הדברים שהרצון מגיע עליהם נקראים על שמו בשם לוי כמו עת רצון יום רצון וכיוצא, אבל זה המצח הוא עצמו רצון. ואמר הוא גלויא וכו', והוא כי כל התיקונים שבראש מתגלים במצה להיות