אדיר במרום קכד

כי הוא משועבד אל הסוף ותלוי בו. ולפעמים יהי' גילוי א"א שיעבור הדינין שלמטה, והיא בהתחזק הרצון לרצות הסוף בלי המתינו לעבור כל האמצע. וגם צריך להעמיד הדברים בתיקון כי הוצרך שיהי' חוק זה שיתגלה לפעמים סוף הרצון להתגבר בכחו עד שלפי הדברים האלה סוף סוף ישוב כל הרע לטוב. ואל תקשה שא"כ אין תיקון הבחירה שלם יען הוא נצרך סוף סוף לחסד ולכחו, כי האמת הוא שעכ"ז אין דבר בחסד אלא שהמאציל ית"ש הכין כבר מצות שכחם יהיו לגלות הנהגת הא"א בזמן הצריך, ונמצא שגילוי הא"א לא יהי' בהסד אלא שהמעשה עצמו הוא כמו בחסד, דהיינו שאינו לפי ההכנה אלא בהתגברות כח סוף הרצון, והבן היטב. כי באמת יש כמה וכמה פרטים בענין הזה עמוקים מאד, אין כאן מקום ביאורם

אמנם כבר שמעת איך אפי' בלי גילוי סדרי הא"א הם ממתקין סדרי הז"א. ואל יקשה לך מה שאמרתי למעלה שא"א הוא לפי הנהגת הזמן וכאן אני אומר שסדריו ע"פ סוף הרצון, ונראה לכאורה שזהו סתירה, כי באמת הם שני דברים. וענין סוף הרצון אינו הנצחיות לבד כמו שנראה כי א"א הוא חזרת הדין לחסד, רק שאח"כ יהי' נקבע כך בנצחיות לפי התיקונים שנתקנו, פירוש כי הנצחיות מצד מה שהוא נצחיות אינו סוף הרצון אלא שבו יהי' נקבע סוף הרצון לפעול, כי הנהגת הזמן הוא המאורות המעכבין איש על חבירו, והנצחיות הוא שכולם מאירים אך סוף הרצון ואמצע הרצון הוא ענין הבחירה או החזרת הדין לחסד, ושניהם תחת הנהגה הזמנית אלא שהחזרת הדין לחסד לא הי' ראוי להתגלות בזמן הנהגה הזמנית אם לא ע"י מעשה התחתונים שהוא שורש להנהגת הבחירה, והבן היטב

ונבוא עתה לפירוש לשון הרשב"י ז"ל מצחא דגולגלתא רעוא דרעוין רעותא דז"א לקבלא ההוא רעותא וכו'. והוא כי כאן במצח זה מתגלה הרצון עצמו כמו שראוי להיות בסוף כנ"ל ולכן הוא בחסד גדול שבהגלותו ממתק הכל. אמנם באמת מזאת הבחי' נמשכים הרבה מאורות ונקראים כולם רצון כגון דעת או יסוד כי כלם מתגלה בהם מיתוק גדול מבחינת כח הרצון הזה, אבל שורש הכל הוא המצח הזה של א"א ולכן נקרא רעוא דרעוין שהוא הרצון שורש כל הרצוניות

ואמר ורעותא דז"א לקבלא ההוא רעותא וכו']. פירוש כי הרעותא של הז"א דהיינו הדעת שלו והוא הרצון של עתה לפי הדין של הצמצום הוא תלוי ועומד על הרצון של א"א כי הוא כפוף אליו כנ"ל, וזהו לקבל הרעותא שלו, כי אחריו הוא נמשך תמיד. ובאמת זהו סוד הציץ שכתוב בו והי' על מצחו תמיד לרצון וכו'. אך כדי שתבין הענין הזה היטב צריך שאפרש לך ענין ההנהגה והעבודה היטב, ותבין נ"כ למה היתה העבודה תחלה בבכורות ואח"כ בכהנים ונחלקה בכהנים ובלוים. וגם תבין למה בכהנים הוצרכו אל בגדי כהונה משא"כ באחרים, ולמה בכהנים יש כהן גדול ולא לוי גדול בלוים

ובראשונה אפרש לך ענין ההנהגה והעבודה היטב ותבין למה העבודה בכהנים ולוים, ותבין אח"כ איך נמשכה על ידם. הנה תראה כי בכל מקום אנו אומרים שהכהן הוא בחסד ולוי בגבורה, וישראל בתפארת, ותראה כי השבטים הם כלם ישראל זרק שבט אחד יש ממנו כהנים ולוים. והאמת כי אלה הב' צריכין רק לבחינת העבודה, אבל מציאת העם המה ישראל הבאים מת"ת כי הם עיקר התפשטות האילן ובכח החסד והגבורה נעשים בהם תיקונים מה שצריך. והנה סוד העבודה הוא תיקון המלכות להתקרב אל המלך, וסוד הענין הוא מלך לשרה נעבד, וה"ס ויבן ה' אלהים את הצלע אשר לקח וכו', והבן היטב זה הדבר כי זהו באמת כל סוד העבודה. והנה נוקבא צריכה להבנות מאו"א להיות' ראוי' לבוא אל הו"א להתחבר בו, וחיבורה בו ה"ס היחוד שאז נקשרים הד' אותיות הוי"ה ב"ה בחיבור א' כידוע, וה"ס ההשגחה והנהגת כל