אדיר במרום קיא

שבשעה שהוא לילה לחצי העולם הוא יום לחציו האחר וכך להיפך. אך סוד הענין הוא כי המאציל ב"ה סידר הדברים בסוד עליון ותחתון, אך אין התחתון מקבל אלא מסוף העליון, ותראה שהנוקבא מקבלת השפע ביום ומחלקת בלילה, ונמצא שביום נוטלת היא, ובלילה נוטלין הענפים, ולכן הי"ב שעות הם עצמן אותן של היום ושל הלילה, והיינו כי היום אשר לחלק הב' מן העולם בזמן שהוא לילה לחלק העליון אינו אלא התפשטות היום שהי' בחלק העליון וכל שעה צריכה להתפשט בעליון ובתחתון, ואין ההנהגה אלא בי"ב תיקוני הדיקנא כנ"ל אלא שהם עצמם מתפשטין בעליון ובתחתון והתפשטם מן העליון לתחת הוא הלילה בעליון וכך להיפך, והבן היטב. נמצא שהאריך יש בו ב' בחי' הנהגת הזמן למה שהוא שורש להנהגת האצילות, ובחי' הנהגת הנצחיות למה שהוא נמשך אל העתיק התלוי בו כנ"ל, וזהו נקרא הברית התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה וה"ס גדול מאד. דע כי שתי ההנהגות שזכרנו ה"ס אימא ונוקבא והם עצמן לאה ורחל ופירוש הענין הנה רז"ל אמרו בהבראם בה' בראם, וכבר פי' בכמה מקומות שז"ס מלכות שבסודה נאצלו כל המדרגות. והנה ה' זו יש בה ב' בחי', והיינו פנימיות וחיצוניות, וסודם ה"ה שהיא ה' מלאה, והפנימיות היא לאה והחיצוניות היא רחל. והבן עתה היאך רחל היא עקרת הבית, והענין כי ה' היא בהי' הנוקביות אשר הפנימיות שבזאת הבחי' היא אומא והחיצוניות היא נוקבא, והחיצוניות עושה הנהנה הזמנית והפנימיות עושה הנהנה הנצחיות, והא"א אמרנו שמחבר ב' הבחי' ביחד, והוא בריח התיכון כי הוא התיכון שבה' פרצופים והוא מבריח מן הקצה אל הקצה שהם ב' ההי"ן שזכרנו. והנה לאה היא עלמא דאתכסיא, וסוד הענין כי הנצחיות אינו מתגלה עתה רק לצורך מה שהוא צריך להתחבר עם הנהגת הזמניית אבל אין זה עצמיות ענינו וממשלתו, אבל הנהגת הזמניית הוא העיקר והוא המתפשט במדרגותיו. והנה לאה אינה נרמז בה אלא סוד הה' עצמה שבהתמלאה במלואי' עולה ל"א, והיינו ל"א ה', אבל רחל היא ההנהגה המפורטת, ופרמיות המדרגות ה"ס ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן העולים רל"ב והו' של חששה ימים הרי רל"ח כמנין רח"ל. ובאמת סוד הו' הזאת ה"ס י"ב פרצופים שבאצילות כי ה"ס ששה מדרגות של זו"ן, וכך הוא הסדר שהו' מתמלאת ונעשית י"ב בסוד ימין ושמאל והם עצמן סוד הי"ב שעות, ונמצא רחל כוללת עולם האצילות ועתיק עצמו נכנס בענין הזה מצד מה שהוא פועל באצילות בסוד חו' תחתוניות שבו, אך סוד העתיק עצמו מצד הנהגת הנצחיות כנ"ל הוא בסוד לאה, אבל לפי הנהגה הצריכה רחל היא עקרת הבית. והנה לאה כבר אמרתי שהיא בסוד הה' בג' מילואי', וזה באמת מה שהיא מתפשטת לצורך הנהנה הזמניית. והנח הה' עצמה פשוטה היא סוד מלכות וג' מילואי' ה"ס חנ"ת והכל הוא כמנין לאה כנ"ל, והנה המלכות בית דוד היא מבחי' זאת, וסוד הענין ודוד עבדי נשיא להם לעולם, כי לעולם הוא בסוד הנצחיות, ודוד צריך שיהי' הראש לעולם, וז"ס הד' של יהוד"ה שה"ס מלכות בית דוד שהיא בד' המדרגות האלה ה' ונ' מילואי', ומה שהוא בכלל בהם, ברחל הוא בפרט שנעשית ד' שמות רל"ב והו' נוספת הוא סוד הו' אלפין כנ"ל, שבבחינהו פועלים אלו הד' שמות, והיא עצמה בס"ז היא ה"א שעולה נ"כ ו' והיא הה"א דמ"ה, כי סוד הו' הוא מן הז"א נמשכת והכל בבחינת הה"א שבה נאצלו העולמות כנ"ל והבן היטב. והנה לאה היו לה ו' בנים וה"ס הו' הזה, כי הכל בסוד הששה כנ"ל, ואפי' לנצחיות שהוא ענין יקום לון ברחמי ומתחדשן בקדמיתא. אמנם בהיות שההנהגה עתה היא ברחל ע"י תדאה שהשבטים הוציאם יעקב בסוד רחל כי השנים הראשונים היו בעבור רחל אלא שאח"כ ניתנה לו לאה, וז"ס ויאהב יעקב את רחל והוא כי כשעבד את לבן לא עבדו אלא בעבור רחל, ונמצא שלאה ניתנה לו בבת רחל כי היא העיקרית. והנה מרחל יצאו ב' שבטים