אדיר במרום קט
Adir Bamarom 109 · אדיר במרום · free full Hebrew text
Open in the reader →נעלם וכו', כי אז יתפשמו כל הדברים בכל הזמנים שנעשו לקבל בקבע המציאות כראוי, ולכן יעשה הקב"ה דין פרטי על כל דבר ודבר שנעשה בכל זמן מזמן בריאת העולם בכל השית אלפי שני ואז יבוא אלף השביעי להסיר הצורה מכל ההנהנה הזמנית, וה"ס אתחרב כלא בתריסר שעתי, ועוד אדבר לך מזה בס"ד. ואח"כ אלף השמיני דהיינו חידוש העולם אז יהי' נבנה הבנין של כל השרשים לפי הכנת הענפים כמו שזכרתי, והבנין הזה הוא נעלם לנמרי שא"א לדעת ממנו כלל: אך עד שלא נתפשטו הדברים בסוד יום הדין הגדול, ענין הנהגת הנצחיות גורמות ההתחלפות בהנהגת הזמן, ואלה הם הספיקות של רדל"א, והענין כי כל מה שמסתפקין בה אינו שאפשר שלא יהי' אלא אדרבא הכל יש אלא שעתה מאירים בדרך ספק כמ"ש לך ואח"כ יאירו בדרך ודאי שכל הדברים יתפרשו בדרך קבע, והענין כי ענין המאורות באין עתה מסופקות תסיר, כי הנה סה שנשרש ונרכב ברדל"א הוא גורם מצב ותנועה בכל המאורות ובהמצא קשרים ההרכבות רבות גורם מצבים ותנועות רבות: והנה הסדר הוא שיש תנועה מתחלפת הרבה מהרכבה להרכבה ברדל"א, וזהו גורם מצבים ותנועות רבות מתחלפות במאורות. והנה הדבר הולך תמיד כך, ומי שיסתכל במאורות ורואה אותם במצב א' הנה ממנו יכול לגזור שימצא הרכבה כך בשורש שהוא רדל"א. אמנם לפי שעה משתנה מצב המאורות, וצריך לגזור שיש הרכבה אחרת וזה נקרא הנהגה מסופקת כי אין שתי התנועות עומדות בזמן ואין הנהגה ותנועה קיימת, ולכן אמר הנביא והשביע בצחצחות נפשך, כי כך סדר ההארה צפייתן כמראה הבזק, וההארה מתחלפת וחוזרת ומתחלפת תמיד בלי שום קביעות. אך לחידוש לא יהי' כך, וע"כ אמר רישא דלאו רישא, כי לפי מה שמוכן להיות בשעת החידוש דוקא אינו פועל כלל רק מה שמקבלת הבנה מעכשיו לאלף השביעי ולחידוש עצמו. והנה על הא' אמר דלאו רישא, שאינו נחשב כשורש וראש כלל, וכנגד ימה שיתפרשו הדברים לקבע באלף השביעי אמר דלא ידיע, כי באמת לא נודעו השרשים האלה כי הם נשגבים מן ההשגה, אך לסוד הנהגות המסופקות המתחלפות בכל רגע כנ"ל אמר דלא אתיידע שא"א לקבוע הידיעה מההשגה, וע"ז נאמר והחיות רצוא ושוב כנ"ל, אך ההשגה היא בסוד ברח לך אל מקומך, וה"ס אל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו, והענין הוא כי הלא כאן יש לשאול כיון שהארה היא כך מסופקת א"א להשיג כי הכל הוא בהתחלפות, אך הענין הוא כי מקום ההשגה היא מל' והיא נקראת מקום, והנה כ"א מקבל במקום זה לפי הראוי לו לפי הארה המסופקות ההיא כי הלא כל ספק עושה פעולה בכל המאורות כנ"ל ומל' מגלה הענין באותה הבחי' הראויה להאיש ההוא, והבן היטב. והנה יש עוד במלת רצוא ושוב כי המאורות רצים אל העתיק אבל א"א להדבק לגמרי יען אינו אלא להתחבר ההנהגות, וגם כח ההתחלפות אינו מניח ההשגה אלא מה שצריך ומיד שבים
והנה תבין עתה למה שאמר דבי' תליא אין, כי הדבר שאינו שם בעצם נקרא תליא, ואותיות של השם אמר דבעתיקא תליין, כי בעצם הם למטה ותליין הם למעלה, ובכאן הוא להיפך כי בעצם הוא למעלה ותליא הוא למטה, כי משם מקבל להכין אל הסוף כנ"ל. והנה הקשר באמת נעשה מכח דעת דעתיק, והוא כי הדעת הוא גלוי החרב דהוא עיקר בהנהגה כנ"ל. והנה הז"ת הם לפי בחינת א"א עצמו לצורך התחתונים אך הדעת הוא לפי מציאות העליון וע"כ מתלבש בו אך לא כאחרים אלא לחבר שתי ההנהגות, והנה דעת דא"א הוא בין הכתפים והוא גילוי הנהגת הא"א עצמו ומתפשט לחו"ג לימין ולשמאל שיוצא משם או"א ויסו"ת ואח"כ זו"ן. אך גם באורח הזה נמצא בחי' הדעת דא"א מצד היותו בתוך יסוד דעתיק והוא מתחבר עם הדעת דעתיק שבאוירא ואז נותן מציאות לאורח הצדיקים: