אדרת אליהו על נביאים כתובים צט

לאיר ואין. ואל יראה בעפעפי שחר. הנה את הלילה קלל ביו"ד קללות. מפני שהלילה כלולה מעשר. והיום כלול משבעה. ולכן נתן לו ית' ז' בנים וג' בנות. נגד היום והלילה הלילה כלולה מעשר. שבעה הנאמרים ביום. ועוד ג' זמן ערב וזמן בקר. ומה ששניהם כלולים ביום א'. כמאמר ויהי ערב ויהי בקר. יום א'. וקלל ג' קללות הראשונות נגד ג' אורות. יהי אור. ויהי אור. וירא אלהים את האור כי טוב. כי לעומת ג' מאורות אלו ברא הקב"ה ג' מאורות. שמש. ירח. כוכבים. וזהו שאמר אל יחד במי שנה. כוונתו על השמש אשר משביבי אורו הימים באים. במספר ירחים אל יבוא כוונתו על הלבנה. אשר מתנועתה נמנו הירחים יקחוהו אופל לעומת שמוש הכוכבים כי כאשר אין כוכבים בלילה הוא אופל. הנה הלילה ההוא יהיה גלמוד אל תבוא רננה בו. זה הוא נגד ויבדל אלהים בין האור ובין החושך. כי מה שהולכים בלילה הוא מחמת האור שיש בה. לכן אמר שיהיה גלמוד, מפני שלא יהיה בה אור שילכו בה. וכן רננה בלילה. כמאמר קומי רוני בלילה כדאיתא בזוהר שעיקר רננה בלילה. לכן אמר אל תבא רננה בו. ומאמר יקבוהו אוררי יום העתידים עורר לויתן אמר לעומת מאמר ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה. ונגד ויהי ערב ויהי בוקר יום א' אמר יחשכו כוכבי נשפו שהוא ערב ונגד ויהי בקר אמר יקו לאור ואין. ואמר ואל יראה בעפעפי שחר לעומת מאמר יום אחד. שהסרב יום ולילה:

ט) כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני:

י) למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע:

יא) מדוע מוני ברכים ומה שדים כי אינק. כי א סגר דלתי בטני. בעת ההריון. היינו הלואי שלא קלטתו רחם אמו. לכן אמר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני. ע"ד שאמר הלאה הלא כחלב תחיכני וכגבינה תקפיאני כו'. וזהו ויסתר עמל מעיני. ר"ל עמל של יצירה היה נסתר מעיני. למה לא מרחם אמות. בזמן הלידה היה לו למות ברחם אמו קודם לידתו. מבטן יצאתי ואגוע בצאתו לאויר העולם. מדוע קדמוני ברכים לאחר שיצאתי לאויר העולם. ומה שדים כי אינק. זה מספר ימי חייו והנה התרעם על ג' זמנים מימי הולדו. על היצירה ועל הלידה ועל החיות. ע"ד שע"כ אתה נוצר. וע"כ אתה נולד. וע"כ אתה חי. והם ג' עולמות מחמשה עולמות שאמר דוד כנגדן שירה. כמרז"ל דר במעי אמו ואמר שירה. יצא לאויר העולם ואמר שירה נסתכל בשדי אמו ואמר שירה. ובכל א' יש ב' זמנים תחלה וסוף:

יט) למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש כ) המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמוני' כא) השמחים אלי גיל ישישו כי ימצא קבר. הנה הספקות בהם חמשה. א' מ הוא ההבדל בין עמל ובין מרי נפש. ב' בין החיים לאור. ג' מה בין המחכים ובין ויחפרוהו. ד' התחלפות בין שמחה וגיל **( **(יתיצב. ואראה אותו ואת גבורתו אמנם כל הדברים האלה נאמרים ע"ד כלל. כי מי הוא זה שיחפוץ לעורר את הלויתן ולהסתכן בנפשו. אמנם איש מצוק ומר לב המשתוקק לקץ ימיו הוא יתיצב גם נגד הלויתן הנה מרי נפש כאלה היה משתוקק להשיג. למען הם יקללו היום ההוא. והם יקללוהו בכל לב ובכל נפש. וזה יקבוהו אוררי יום. העתידם עורר לויתן. ר"ל המוכנים ועומדים לעורר גם אותו מרי נפש כאלה יקבוהו ויאוררוהו בכל עוז. תן לחכם ויחכם המל"ר:

ושמעתי שכבר זכה בזה הרב נשל מרמשאנט)**