אדרת אליהו על נביאים כתובים צה

האיש ההוא גדול. ומתחילה חשב ד' מעלות במעשים. א' תם. ב' וישר. ג' יר"א. ד' וסר מרע. ובתחלת הספר אמר איש. שהיה מפורסם בחשיבות הרי ח' ד' א'. הרי א' ח' ד': ד) והלכו בניו ועשה משתה בית איש יומו ושלחו וקראו כו'. כמו שביארנו שכל אחד מהאחים היה לו יום מיוחד לפי מזלו (וזהו) לעשות בו משתה. וקראו לשלושת אחיותיהן מפני כי לית להון מגרמן כלום: ה) ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבוקר והעלה עולות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כו'. ויקדשם פי' הזמינם אבל הנכון שקדשם ממש. כי אל הקרבן היו צריכים לקדש עצמן תחלה מאד. אולי חטאו בני. חטאו חסרו בקיום מ"ע כמו אני ובני שלמה חטאים שפי' חסרים. ע"ד (תהלים א') אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים. העוברים על ל"ת. ובדרך חטאים היינו החסרים ממ"ע. ובמושב ליצים כו'. הבטלים מד"ת. כמ"ש ב' שיושבים כו' ה"ז מושב לצים. וברכו אלהים בלבבם. הוא הרהור עבירה כי לעבור על לא תעשה בפועל לא חשד אתם כ"כ. רק דאג על המנעה ממ"ע. או על הרהור ל"ת: ו) ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' ויבא גם השטן בתוכם. ויהי היום הוא יום א' דראש השנה. ויבאו בני האלהים הם הדיינים השופטים את העולם. כמאמר אלהים לא תקלל. ומה שתיאר אותם בני. מפני שכן הממונה על דבר ועוסק בו ועומד בו. נקרא בן. כמו בן מ'. בן נ'. לפי שעתה הוא עומד בימים ההם ובזמן ההוא. כן הדיינים נקראים בני אלהים יען היותם עומדים על המשפט ועוסקים בו תמיד. להתיצב על ד' כמ"ש באברהם ג' אנשים נצבים עליו. ואח"כ כתיב והוא עומד עליהם. אשר לכאורה המאמרים מתנגדים זל"ז. אבל הענין הוא כך. העומד לפני מי שיושב נראה כאלו הוא עומד עליו. יען כי העומד הוא גבוה מן היושב. ומתחלה ישב אברהם והמלאכים היו עומדין לפניו. ע"כ יתכן לומר נצבים עליו. משא"כ אח"כ אשר המלאכים ישבו תחת העץ ואברהם עמד עליהם לשרתם. יתכן לומר עומד עליהם. ובלשון זה תמצא בגמרא (שבת ל"א) שאול שאילה לעילה מר' תנחום כו' ערש"י שם. וכן בר"ה הקב"ה יושב על כסא כבודו וכל צבא השמים עומדים עליו. ע"כ שייך בהם לשון על. וזהו להתיצב על ה'. הרצון בזה שכל כוונתם למענו ית' לשפוט ולרדות כל מי שעשה נגד רצונו ית'. אם במ"ע. או במצות ל"ת. וזהו להתיצב על ה'. בשביל כבוד ה' ית'. ויבא גם השטן בתוכם. כמו שאמרו חז"ל שטן לשם שמים נתכוון היינו כי רצונו לש"ש לשפוט המורדים והפושעים בוית': ז) ויאמר ה' אל השטן מאין תבא ויען השטן את ה' ויאמר משוט בארץ ומתהלך בה. ויאמר ה' אל השטן. לפי שאינם יכולים לדבר לפני הקב"ה עד שהקב"ה שואל ופתח תחלה טרם ידברו הם. ויען השטן ויאמר משוט בארץ ומתהלך בה. ע"ד שאמרו רז"ל הוא השטן הוא היצ"ה הוא מלאך המות יורד ומתעה עולה וויק וזהו משוט בארץ. ר"ל ששט בעולם וראה את מעשה בני אדם. ואח"כ נעשה הולך: כמאמר (שמואל ב' י"ב) ויבא הלך כו', ועולה ומסטין. וזהו ומתהלך בה. היינו שעלה להסטין אחר שנעשה הולך

ח) ויאמר ה' אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמוהו בכל הארץ איש תם וישר וירא אלהים וסר מרע. התבונן נא כמה היה כח מעשיו של איוב עד כי השטן לא היה. לו שום