אדרת אליהו על נביאים כתובים צ
Aderet Eliyahu (nevi'im ketuvim) 90 · אדרת אליהו על נביאים כתובים · free full Hebrew text
Open in the reader →כמ"ש בר"ה מאן קצירי מריע ת"ח דמערבא כי עחירי בבל אמרו יורדי כו' כמ"ש בב"ב ע"ש. ז) וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת. כמ"ש כי בכל עלות השחר עומדת קליפה א' שרוצה ליטול את כל השפע ונקרא תולע והוא נגד שם ראשון של מ"ב שהוא בבוקר מדרש של אברהם כידוע לי"ח. וע"ז באה עולת תמיד עולת נגד תולע וזה אמרו ותך את הקקיון וייבש שנטל עשרו להודיע כי טובת עוה"ז אין. ח) ויהי כזרוח השמש. אחר שהוסר ממנו זרחה עליו השמש כמקודם בחסרונו וימן אלהים רוח קדים. מהשמש והוא אותו רוח שהי' עליו. חרשית כמ"ש נאלמתי דומיה החשתי מטוב כו' כ"פ מתורה ועשרו לא עמדה לו ונשאר קרח מכאן וקרח מכאן. ותך השמש על ראש יונה ויתעלף. שהכה אותו רוע מזלו מאוד כמ"ש שחורה אני ונאוה כו' אע"פ שאני שחורה ברוע מזלו מ"מ אני נאוה במעשי כו' אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש כנ"ל. בני אמי הוא הגוף הראשון ששניהם מאם א' מן האדמה. נחרו בי היא יבשם אותו שמוני כו' שפנה אל העוה"ז לטרוח בעד העולם שאינו שלו כמ"ש פן ישבעו זרים כוחך. כרמי שלי כו' עולם שלי עוה"ב לא נטרתי לכך אני שחורה עכשיו וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי. כנ"ל כמ"ש כיון שמריעין לא במהרה כו'. ט) ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך אל הקיקיון. על ממון של הבל: ויאמר היטב חרה לי עד מות. כמ"ש (יומא דף ע"א) ושנות חיים כו' אלו שנותיו של אדם שמתהפכין לו מרעה לטובה ועכשיו שניטל ממנו נפרד ממנו החיים: י) ויאלר ה' אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמתמ בו ולא גדלתו. שלא עסקת במ"מ ולא ביגיע כפיך וגם לא הי' אתך זמן רב שתשמור אותו שבין לילה היה ובין לילה אבד שהעושר אינו לאדם אלא בעוה"ז שדומה ללילה: יא) ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה. על העוה"ז ובפרט על המאמינים בי ולכך נקראת העולם עיר הגדולה ע"ש הגדולה בעוה"ז: אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבוא אדם כי הת"ח נקרא אדם כנ"ל וכתיב האלף לך שלמה וכו' ופי' מהרש"א (בשבועות דף ל"ה) שמן אלף שהוא כולם לה' שהכל לו מאתים לנוטרים את פריו שהם הת"ח זהו מדבריו הנוגע לדברינו א"כ מס' רבוא הן י"ב רבוא. רק שיש פרוטרוט יותר מס' רבוא הוא ולכך אמר ית' אשר יש בה הרבה כו' אע"פ שהגמרא קאמר (שם) אמר שמואל מלכותא דקטיל א' משיתא בעלמא לא מיענשא שנאמר האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו למלכותא דארעא חשב מלגאו ופשטי' דקרא מלבר כמו (ויקרא כ"ב) ואיש כי יאכל קדש בשגגה: אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו. ששתי כליות יועצות כו' א' לטובה כו' שנאמר לב חכם כו' אבל הצדיק עובד ה' בשתיהן כמ"ש בכל לבבך בשני יצריך כו' ולא ידע ההפרש בין ימינו לשמאלו: ובהמה רבה שאר בי"א כמ"ש אדם ובהמה תושיע ה': בריך רחמנא דסייען מרישא ועד כאן