אדרת אליהו על נביאים כתובים ט

וכו' ישראל וכו'. והארץ נכבשה לפניהם בני שיוסף ויהודה חלקו קודם שבאו לשילה זה הוא שאמרו שבע שחלקו אבל שאר השבטים בשילה וזה שאמר והארץ נכבשה היינו רוב הארץ נכבשה כי אחר מית' יהושע כבשו שאר הארץ:

יב) לפאת צפונה מן הירדן שהגבול צפון של בנימין מתחיל מן הירדן. אל כתף יריחו מצפון פי' שהגבול הולך מצפון של יריחו ויריחו עצמה מערי של בנימין בהר ימה. פי' על ההר היה ים ועלה הגבול על ההר להים והיו תוצאו' מדברה בית און פי' שנתעקם קו הגבול למדבר בית און ובית און לאו בית אל הוא מפני שבית אל הוא בדרום ובית און הוא בצפון הגבול ולכך כתי' בגבול אפרים ויצא מבית אללוזה והיינו שנתעקם הגבול מבית אל ללוז וכאן כתיב ועבר הגבול לוזה משמע שהלך במישור ולפי מה שביארנו הוא על נכון ומה שדרשו ז"ל הוא ע"ד הדרש:

יג) ועבר משם הגבול לוזה וכו' וירד הגבול עטרות אדר על ההר פי' שירד הגבול עד עטרות אדר ומשם עלה על ההר והוא הר בית חורין:

יד) ותאר הגבול ונסב לפאת ים וכו' לפאת ים הוא גבול מערבי. נגבה מן ההר כו' פי' שהגבול הולך מנגב של ההר לכל צד מערב עד נגבה של בנימין שהוא בעל קרית יערים:

על כתף היבוסי נגבה וירד עין רוגל אל כתף היבוסי פי' שגיא בן הינום הוא בצד דרום של יבוסי כמו שביארנו בגבול יהודה:

יח) וירד המערבה פי' אל שדות של עיר ערבה:

יט) אל קצה הירדן נגבה. פי' צד נגב של הירדן:

כח) ערים ארבע עשרה. ובפרטן לא נמצא אלא י"ב מפני שלא חשיב בפרטיות אלא ערים המוקפות חומה ובכללות חשיב כל הערים הגדולי' ושמור זו ההנחה בכל גבולי א"י:

יט) בתוך נחלת בני יהודה והיינו שלא נטלו חלק בא"י לא שמעון ולא לוי משום קללות קוב אפס לשמעון אמר אפלתם ביעקב דהיינו שיטול חלק בתוך שבט אחר אבל בלוי אמר ואפיצם בישראל שלא יטול חלק בתוך שבט אחד אלא נפוץ על פני כל אחיו מעט מזה ומעט מזה:

באר שבע ומולד' באר שבע ושבע הוא באר שבע האמור ביהודה בגבולין ובלה הוא בעלה ובתול הוא כסיל האמור שם בית המרכבות וחצר סוסי' הוא מדמנה וסנסנה האמור שם. וזהו שאמרו בגמרא (גיטין דף ז) אמר רב הונא בר נתן לרב אשי מאי דכתיב קינה ודימונה ועדעדה א"ל מתוותא דא"י קא חשיב א"ל אטו לא ידענא דמתוותא דא"י קא חשיב אלא ר"ה מהרגיז אמר בה טעמ' כל שיש לו קינה על חבירו ודומם שוכן עדי עד עושה לו דין א"ל אלא מעתה ציקלג ומדמנה וסנסנה ה"נכו' וע"ש. ולכאורה קשה אם ניחא לו לדורשן אף אם נאמר מפוות' דא"י קא חשיב א"כ מאי קשיא ליה אלא מעתה ציקלג כו', וכי משום דדורש הני צריך למידרש כולהו ועוד מפני מה נקט ציקלג הלא יש כמה וכמה עיירות עד ציקלג כו', והענין שבד"ה וכאן קורא אותן בשמות אחרים ואם אתה דורש אותן שאפשר לומר מתוותא דא"י קא חשיב טפי אית לך למדרש הני שנשתנה שמותם בד"ה ולהכי פריך מהני טפי מאידך כולהו:

ובית לבאות וטרחון הוא לבאות ושיאן האמור שם עין רימון גם הוא בערי יהודה הנזכרים בגבולו:

יא) ימה ומראלה פי' שרצועה יוצא משריד והולכת עד ימה ומרעלה ודבשת ויקנעם ואחר שב הגבול עקום לצד רימון שנקרה היום הנעה:

יד) ונסב הגבול מצפון תחנון פיר' אחר כך הולך הגבול לצד צפון מצפון חיין וחנתון נשאר מערי זבולון עד גיא יפתח אל ושם מפסיק באמצע הגבול אשר הולך עד צידון רבה ושם מתפשט קצת לרוחב כתבנית ירך וז"ש וירכתו עד צידון טו) וקסת ונחלל הם הם הערים שבמזרח של אשר שבדרו'