אדרת אליהו על נביאים כתובים פט

שני. וכן נמנו וגמרו כנ"ל וזהו ושבח אני את המתים כו' וקאמרי ועכשיו שנברא ע"כ לתקן מעשיו שמקודם ולא בשביל מצוה לעשות כי טוב לו כו' כנ"ל וע"כ יראה עיקר לתקן במה שפשע מקדם כמ"ש אבוך במאי זהיר טפי כו' והאיך ידע מה שקלקל מקדם יש ע"ז ב' סימנים א' במה שנכשל בה בגלגול הזה הרבה פעמים. וע"ז אמרו יפשפש במעשיו באיזה נכשל ב' באיזה עבירה נפשו חשקה לו מאד לפי שהורגלה מקודם ונעשה טבע ולכך יש ב"א שחושקין בעבירה אחת יותר וזה בעבירה אחרת וע"ז אמרו יפשפש במעשיו שיפשפש את מעשיו:

ד) ויאמר ה' ההיטב כו'. וכי הדבר הזה טוב אתה עושה שחרה לך ואתה מקנא בהם כמו למה חרה לך אצל קין:

ה) ויצא יונה מן העיר. כי ראה שהשם לא שמע תפלת והשעה דחוקה לו פירש עצמו מן העוה"ז:

וישב מקדם לעיר. שישב לעסוק בתורה שהיא נבראת קודם עוה"ז כמ"ש ה' קנני כו' קדם מפעליו מאז:

ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל. כמ"ש באספך כו' תחוגו את חג כו' בסוכות כו' ואמרו בפסולות גורן ויקב כו' ואמרו שיהא צלתה מרובה מחמתה. והענין כי כל מעשה עוה"ז ועשרו וטובו הכל מן השמש והוא שאמרו במזלא תליא מלתא כפי אשר השמש עומדת במזלות והוא ידוע להחוזים ולכך כתבה התורה באספך כו' שלא תמשך אחר העוה"ז תעשה סוכה בפסולת גורן ויקב שכל סעודה הוא על הלחם ויין כמ"ש (קהלת י') לשחוק עושים לחם ויין כו' ואמרו שלא תהנה מהן אלא בפסולת ותפרוש מעושר עוה"ז רק תשב בצל שלא תחת השמש ויהי תורתך קבע ומלאכתך ארעי וזהו צלתה מרוב' מחמתה וזהו וישב בצל ולא עסק כלום עד אשר יראה מה יהיה עם מזלו אם ישונה לטובה וצפה תמיד אולי ישונה וחפץ ה' להראותו שאין טובת עוה"ז כלום:

ו) וימן ה' אלהים קיקיון. כי אותם שמזלם קשה והן דוחקים את השעה וא"א שישנה ה' את המזל כמ"ש שכינה לר"א בן פדת בני ניחא לך דאחרבי לעלמא כו' ונוטל ה' מחלקו בג"ע ונותן לו בעוה"ז כמעשה דר"א בן פדת וכן ברבה בר אבוה שלקח מטרפי דג"ע והענין שכל עושר עוה"ז הוא מטרפי אילנא דג"ע וכמ"ש בזוהר וזהו וימן כו' שנתן לו עושר גדול מעלי ג"ע:

ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשו. כי השמש חכה אותו שנולד בחסרון כי כל טוב ורע הכל מהשמש הואיל והכל תחת השמש בין טוב ובין רע התחיל לגלות כי הכל יאבד כשם שהשמש נותן כך נוטלת ממנו ונותנת לאחר כמ"ש וזרח השמש ובא השמש שנוטל מזה ונותן לזה וז"א וזרח השמש את מזלו ואח"כ ובא השמש אל מקומו שואף אל מקום המוכן לאחר ליתן זורח הוא שם לכך נתן לו הקיקיון לצל על ראשו להציל אותו מהשמש להציל לו מרעתו. להציל אותו מצרותיו ודוחקו וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה. ששמח מאוד שהגיע אל תאותו וזה אמרם (בשבת כ"א) ארבב"ח לדידי חזי קיקיון דיונה כו' עד בריחי דמערבא. ונ"ל שזה כוונתו שהוא ראה עושר גדול וליצלוליבא דמי לאילן סרק שאין עושה פירות כלל. ומדפסקי רב' בין בצעי המים בבני אדם שאינם מהוגנים כמ"ש ביחזקאל (ל"ד) ומשקע מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשון. ועל פום חנותא מדלן יתה כמ"ש החנות פתוחה וכל הרוצה כו'. ומפרצדוהי עבדה משחא שלפעמים מוכן העושר לזרעם שיטיבו בה כמ"ש (פסחים דף מ"ט) זמנין דנפיק ברא מעלי מיני' ואכיל לי' ומקיים בו מה שנאמר (איוב כ"ז) יכין וצדיק ילבש זרע מעליא. ובענפוהי נייחין שהם מחזיקין ידי ת"ח כמ"ש בב"ב כל בריחי הן הת"ח