אדרת אליהו על נביאים כתובים פז
Aderet Eliyahu (nevi'im ketuvim) 87 · אדרת אליהו על נביאים כתובים · free full Hebrew text
Open in the reader →אומר למלאך דומה שיחזור לה' הנשמה ויקיא כמ"ש (איוב ב') חיל בלע ויקאנו: את יונה אל היבשה. לג"ע כנ"ל
ג א) ויהי דבר ה' אל יונה שנית ששולח אותו בגלגול לתקן עותתו:
ב) ב) קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה. הידוע לך כבר אשר אנכי דובר אליך. שדברתי לך כבר:
ג) ויקם יונה וילך אל נינוה כדבר ה'. שהלך לא כפעם הראשון אלא לקיים דבר ה' ונינוה היתה עיר גדולה כנ"ל:
לאלהים מהלך שלשה ימים. שעקרו של אדם להתהלך לפני אלהים תמיד כמ"ש בכל הצדיקים אבל נינוה לא הלכו לפני אלהים אלא רק ג' ימים והם ר"ח אלול בהתראה ראשונה ור"ה ויו"כ וכתבו הסי' ארי"ה שאג מי לא יירא כמ"ש (עמוס ב') היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו מכאן ואילך כיון דדש דש. וא"ל דלכך מפסיקין לתקוע ער"ה דבל' יום כיון דדש דש נעשה טבע כמ"ש אצל טיטוס:
ד) ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד. ביום א' שהתחיל להלוך והוא בר"ח אלול להוכיח אותם:
ויאמר עוד מ' יום. יש פנאי לשוב עד יוה"כ:
ונינוה נהפכת שאז נחתם אם לא ישובו:
ה) ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום. הן בעשי"ת כמ"ש במדרש שהבונונים מתענים. וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם. כמו שנהגו בימים קדמונים בימי הצום:
ו) ויגע הדבר אל מלך נינוה בו יותר מאחרים שממנו יתחילו כמ"ש ר"ה פ"ק) מלך נכנס תחלה לדין. ועי"ז מיושב הירושלמי ר"ה פ"ק) בקדמייתא בהיל ולא בהיל כיון דתקע תניינו' בהיל ואמר השתא ודאי אתי משיח והוא תמוה מאד. ונ"ל כי ענין התקיעות ב"פ א' להזהיר את הגדולים שהם נכנסי' תחלה לדין. והשנית להזהיר את כל העם והוא מרומז (במדבר י) ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה. כי אמר ה' ית' בתחלה עשה לך שתי חצוצרות כו' כי בר"ה שתי חצוצרות מן הצדדין והיו לך למקרא העדה להזהיר אותם ותקעו בהן ונועדו אליך כו' זו בכל התקיעות ואם באחת יתקעו בפעם ראשון ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל:
ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו גאותו וגאונו:
ויכס שק וישב על האפר לכך בפעם הראשון לא בהיל כ"כ שבעלי גאוה אינם מוכנים כ"כ לעשות תשובה מחמת רוב גאותם ועדונום וכ"כ שמקודם ויאמינו אנשי כו' ואח"כ ויגע הדבר כו' והוצרך לקום מכסאו ולהסיר אדרתו היא הגאוה ובו כל מדות הרעות ואח"כ ויכס שק כו' והוצרך לעשות הכנעה יותר מהם וישב על האפר וכ"א בתענית ונותן בראש הנשים ואמרו רז"ל שאין דומה המתבייש מעצמו כו' אבל בפעם שבא להזהיר את דלת העם שהם מוכנים לתשובה בהיל אמר השתא אתי משיח ודאי כמ"ש בחלק היום אם בקולי תשמעו:
ז) ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך. מלך סתם הוא הית"ש:
וגדוליו לאמר. הם שקבעו ר"ה כמ"ש אין ב"ד של מעלה כו' עד שב"ד שלמטה מקדשין כו':
והבהמה הם ע"ה *) כמ"ש (בחולין דף ה') ע"פ וזרעתי את ב"י זרע אדם וזרע כו' קא חלקי קרא זרע אדם לחוד וזרע בהמה לחוד:
הבקר והצאן. כי יש בעוה"ז שני מינין א' בהמה גסה והם פושע ישראל כמ"ש שם) מן הבהמה להביא ב"א שדומין בהמה מכאן אמרו וכו' ומין הב' בהמה דקה והם אינם יודעים בין טוב לרע אבל הן נמשכין אחר ת"ח ושומעין לדבריהם ונמשכים כצאן אחר רועה ועליהן אמר הכתוב (יחזקאל ל"ד) ואתן צאני צאן מרעיתי:
אל יטעמו מאומה אל ירעו. **(עם הארץ. נקרא אדם שאינו נוהג בדרך ארץ ומואס בדרכי היראה והמוסר)**