אדרת אליהו על נביאים כתובים ח

הגבול לצד מזרח והלך כן במישור עד תאנת שילה, ותאנת שילה היה קרוב ליריחו ושם נסב הגבול להלוך מצפון לדרום יריחו:

ועבר ממזרח ינוחה פיר' שהלך הגבול כן מצפון לדרום עד שעבר ינוחה והגבול היה במזרח ינוחה וינוחה היה לאפרים:

ז) ופגע ביריחו והלך כן המישור עד שהגיע קרוב ליריחו ומשם חזר הגבול מצד מזרח עד הירדן:

ח) מתפוח ילך הגבול ימה. פיר' שרצועה היתה יוצאת לאפרים בנגב של מנשה עד הים ועכשיו מפר' אותה שמתפוח ילך הגבול של אפרים למערב ותפוח היה במקצוע דרומית של מנשה:

ט) והערים המבדלות. פיר' מתפוח ואילך היו ערים שייך לאפרים בתוך חלק מנשה:

א) ויהי הגורל למטה מנשה כי הוא בכור יוסף פי' שהגור' היה ע"ש מנשה כי הוא בכור יוסף. ויהי לו הלעד והבשן פי' שבשן לקח מכיר וגלעד לקח אותו גלעד בן מכיר:

ב) ויהי לבני מנשה וכו' הזכרים. לפי שגם בנו' צלפחד לקחו חלק בארץ ישראל לכן כתיב הזכרים:

ג) ולצלפחד בן חפר כו'. חשב כאן להודיע שהיה צדיק בן צדיק. מחלה. חשב כסדר חכמתן:

ד) ותקרבנה לפני אלעזר וכו' ויפלו חבלי מנשה עשרה ששה מששה בנים ובנות צלפחד לקחו ד' חלק צלפחד וב' חלקים של חפר מפני שהיה צלפחד בכור וגם ירשו את אחי אביהם שמת בלא בנים והודיע הכתוב אף שאין הבנות בכלל בכורה אך בעבור ירושה נטלו ב' חלקים:

ו) ויהי גבול מנשה מאשר המכמתת פי' שהיה גבול מנשה מצד צפון של אשר שהוא במערב' של א"י עד המכמ' שהוא במזר' ועל פני שכם פי' שהיו מכמתת נגד שכם ושכם היה במזרחו של א"י שהיה בין ערי המקלט. והלך הגבול אל הימין וכו'. עין תפוח שרוחב הגבול היה מגיע עד תפוח:

ח) למנשה היתה וכו'. וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל בדרום של הנחל היה ערים לאפרים בתוך ערי מנשה שמן בית חורי' ולמטה הם למנשה וזה היה מצפון לנחל:

י) נגבה לאפרים הים גבולו. פי' מ המערב היה הים ואשר מצפון ויששכר ממזרח דהיינו כשנגע מנשה במכמתת שם פגע ביששכר וזהו שאמר וביששכר ממזרח:

יד) וידברו בני יוסף וכו'. עד על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט והפסוקים רבו דקדוקים ונראה שכוונתו שיש לתמוה על הגורל איך סמכו עליו מתחיל' והלא היו צריכ' ליתן ליהודה חלק גדול ואם חתכו בתחילה חלק גדול שמא יפול חלק זה לאחר ונראה שחתכו מתחילה לז' חלקים שוים ואח"כ כשהפיל הגורל נטלו מן המועטים והוסיפו על המרובין ואח"כ חלקו את הנותר למשפחות והפילו גורל ואחר כך חתכו מן המשפחה שיש בה מעט בתי אבות והוסיפו על המשפ' שיש בה הרב' וכשהוסיפו על השבט הוסיפו מן השבט הסמוך לו ולכך לא היו הגבולין במישור אלא פעם מתקצר ופעם מתרחב וזהו שכתוב לאלה תחלק הארץ וכו'. אך בגורל וכו'. פי' שתתן לפי המרובין ולפי המועטין אך מתחילה תחלק הגורל וזהו שאמר לרב תרבו נחל' כו' אל אשר יצא לו. שמא הגורל לו יהיה למטות וכו' פי' מה שאמרתי למרובין תוסיף על נחלתו לא תוסיף ממקום אחר אלא אל אשר יצא לו הגורל יהיה נחלתו פי' ממקום שסמוך לו תתן לו ועל זה עלתה צעקת בני יוסף אנחנו מרובים צריך אתה להוסיף לנו עוד יותר:

טו) עם רב אתה פי' מדבריך שאתה אומר כי עם רב אתה משורת הדין לא יתן לך יותר כי הר יהיה לך פי' שההר לא יהיה אלא לך כי יער הוא ובראותו אותו כי מפני שיש לך חיל רב כי תוריש את הכנעני כי הם לא יוכלו להוריש את הכנעני כי רכב ברזל לו אבל אתה שיש לך עם רב וכח גדול תוכל להורישם ולכן לא יהי' לך גורל אחר:

יח א) ויקהלו כל עדת