אדרת אליהו על נביאים כתובים עא

תחתי כמ"ש ורב יעבוד צעיר והנה עתה ארגז מפניו והנה אצל בבל ואדום. אמר תרגז וארגז כי שניהם חרבו בהמ"ק: אשר אנוח ליום צרה. היינו בימי משיח בן יוסף. כמ"ש ועת צרה וגו': לעלות לעם יגודנו. הוא בימי גוג ומגוג היינו שהיו בורחין מפניו ויעלו מירושלים מפניו: יז) כי תאנה לא תפרח. הוא גלות בבל כמ"ש שני דודאי תאנים וגו' ז"ש לא תפרח: ואין יכול בגפנים. זה מדי כמ"ש חז"ל ששתו יין נהנו מסעודתו של אותו רשע: כחש מעשה זית. הוא גלות יוון. כמ"ש חז"ל יטמאו כל השמנים: ושדמות הוא גלות אדום כמ"ש ציון שדה וגו': לא עשה אכל. כמ"ש מפני זלעפות רעב גזר ממכלה צאן. היינו בימי משיח בן יוסף. שיהרגהו כמה וכמה: ואין בקר ברפתים היינו מפני שיברחו ישראל מן ת"ו ש"ל ב"ע ירושלים ומכל א"י: יח) ואני בה' אעלוזה היינו סוף גלות בבל. שנקם ה' נקמתו ונקמת היכלו ונשרף בבל מאת ה' מן השמים: אגילה באלהי ישעי. היינו בסוף גלות מדי. שהושיע ה' את ישראל ואמר מי בכם מכל עמו ויעל: יט) ה' אלהים חילי הוא סיף גלות יוון. שנתן ה' להם כח לעשות חיל ולנצח את האויבים כמ"ש גבורים ביד חלשים. וכמ"ש ועוררתי את בניך ציון על בניך יזון ושמתיך כחרב גבור: וישם רגלי כאינות. הוא בסוף גלות אדום כמ"ש לעת תמוט רגלם וחש עתידות: ועל במתי ידרכני. היינו בימי משיח בן דוד. כמ"ש ואתה קדוש על במתימו תדרוך: למיצח בנגנותי הוא לזמן תחית המתים כמ"ש קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו במהרה בימינו אמן: