אדרת אליהו על נביאים כתובים ע

בפנימותן והיו ישראל יכולין אח"כ להרוג חצינויתם ויהושע היה במדרגתו לראות ברק החנית. והיה יודע איך להלחם ז"ש יאמר ה' אל יהושע קים לך וגו' ואמרו מז"ל למה לא הלכת עמהם וז"ש לנגה ברק שניתך: יב) בזעם תצעד ארץ הם שבע שכבשו: באף תדוש גוים הם שבע שחלקו בי אין דשין אלא לאחר שמכניסין התבואה בית. יג) יצאת לישע עמך. הוא בימי השופטים: לישע משיחך הוא שאול המלך הוא ראשון משיח ה' והיינו בשעה שלחם עם עמלק. וז"ש מחצת ראש מבית רשע י"ל שיהושע מחץ ראשו כמ"ש ויחלוש הושע את עמלק. ואמרו חז"ל שהרג את הגבורים. והניח את החלשים שבהם. ושאול היה משרש גם את החלשים. ז"ש ערות: סוד אבל לימות המשיח יתקיים וימח את את זכר עמלק מתחת השמים. ז"ש עד שואר סלה: יד) נקבת במטיו ראש פרזיו היינו דהמע"ה. שמחץ פאתי מואב ומדד [ני חבלים להמית. וחבל א' להחיות. והיינו זקבת. ראש פרזיו זה מואב שיושב בתחלת א"י במזרחה: יסערו להפיצני. זה אדום גלותו יפוצו ישראל מה שלא היה כן נגלות בבל ושאר הגליות. כמ"ש הרעשת ארץ פצמת וגו'. ואלה השלשה הם שלשה מצרנים של ארץ ישראל: מואב ממזרח. אדום מדרום. פלשתים ממערב. ומואב הוא אבות הטומאה שנטמאו בו ישראל. אדום הוא אבות הנזיקין שהזיקו לישראל מיותר ופלישתים הצירו לישראל במאוד לא הניחו להם שום ממשלה ושבטון כמ"ש יחרם לא ימצא וגו'. והם אבות הלצים. והם כנגד ג' אבות שבקדושה שהן כלל הכל. ועל שלשתן נאמר מואב סיר רחצי לפי שהוא מקור הטומאות וצריך רחיצה ואמר על אדום אשליך נעלי. לפי שהוא מקור הנזיקין וכמו שאמר בזוהר שהוא פותח פיו כמ"ש הלעטני נא ואני אשליך את נעלי ואסתום את פיו אמר עלי פלשת התרועעה. לפי שהם לוצצים ושמחים במפלת ישראל כמ"ש בשמשון ובשאול. אמר התרועעה מלשון תרועה. ושלשתן נאמרו בשירת הים. חיל אחז יושבי פלשת אז נבהלו אלופי אדום. אילי מואב יאחזמו רעד. וכנגדו אמר בלעם. לע"ל ומחץ פאתי מואב. והיה אדום ירשה ואמר וירד מיעקב. והוא נגד הפלשתים שמנעו שלטון וממשלה מישראל: ואמר כאן עליצותם כמו לאכול עני במסתר היינו כמ"ש אצל שמשון והאורב ישב לה בחד. וזהו לאכל עני במסתר. וכמ"ש וסרני פלשתים נאספו לזבוח לדגון אלהיהם ולשמחה: טו) דרכת כוס סוסיך. זה בימי יהושפט ששלח ה' מהומה ביניהם. והרגו איש את ראהו: חמר מים רבים. הוא בימי יחזקיה שהיו כמים רבים ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו' ואמר גבי יהושפט. דרכת בים כי המים הוא בתוך גבול החומר והחיל וכן היו העמים הנהרגים בימי יהושפט, הריגת הנפשות והגופים קיים. אבל העמים מהעמים שנהרגו בימי יחזקאל נשרפו הנפשות והגופים אמר הכתוב כאן חמר מים רבים. היינו גם הגבולים אשר סביב המים: טז) שמעתי ותרגז בטני וגו'. היינו ששמע גלות בבל כמ"ש מדן נשמע נחרת סוסיו: בקול צללי שפתי. הוא גלות מדי כמ"ש ובכל מקים אשר דבר המלך ודתו מגיע וגו': יבא רקב בעצמי. הוא גלות יון. שגזרו על המצות. ומצות נקרא עצמות. כמ"ש יחתו עונותם על עצמותם: ותחתי ארגז הוא גלות אדום. שהוא היה ראוי להיות