אדרת אליהו על נביאים כתובים סט

הגלעד זו עבר הירדן עד דן כי בדן נתחבר א"י והים ועבר הירדן. שהוא יזנק מן הבשן כמ"ש בגבולי א"י ואמר את הגלעד שיתוסף א"י מן הגלעד היינו במזרח א"י ואצל דן שהוא בצד צפון ויתוסף גם בצד דרום אצל המדבר. ד"א את כל הארץ. אלו שופטי ישראל והמלכים. הגלעד זה אליהו. עד דן היינו עד שישב ה' לדין את האומות כמ"ש ה' ידין עמים. שחו גבעות עולם. היינו לימות המשיח. וכמ"ש ואת כל הארץ ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון. את כל הארץ. הוא מ"ש ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן. וכמ"ש בר"מ פ' משפטים. ואתער נפתלי דאיהו אילה שלוחה הנותן אמרי שפר. ואת ארץ אפרים ומנשה די משיח ראשון. כמ"ש בכור שורו הדור לו וגו' בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ. והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה. ואת כל ארץ יהודה. זה משיח אחרון. כמ"ש כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו. עד הים האחרון. זה תחיה המתים:

הליכות עולם. זה לע"ל כמ"ש ואת הנגב ואת הככר בקעת יריחו היא עיר התמרים עד צוער:

ואת הנגב. זו אדום ועמון כו'. ואת הככר זו סדום כמ"ש כל ככר הירדן וכמ"ש ושבתי את שבותיהן את סדום וגו' בקעת יריחו הוא מפלת גוג ומגוג כי שם יפול. עיר התמרים הוא סוד גן עדן שנבקע בא"י. עד צוער. הוא הגהנם שעתיד לטהר ולקבוע ג"כ בא"י שהם שדותיה:

ט) עריה תטור קשתך הם ג' הנשארים מפסוק הנ"ל. שבועות מטות אומר סלע. ר"ל הים שנבקע לישראל לי"ב גזרים נגד י"ב שבטי ישראל. וזהו שבועות מטות. שנתקיים להם השביעה. כמ"ש אשר נשבע לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב. ומ"ש לאבותיכם היינו השבטים והמטות והשבועות היינו להיות אומר סלה ר"ל שיתקיים זכותן סלה נהרות תבקע ארץ כל הנהרות יתבקע ותעשה ארץ. והם ששה נהרות ג' כלילן בג'. כמ"ש נשאו נהרות ה' ישאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים. והם כנגד מ"ש אברהם יצחק ואת יעקב ואמר ואת הוי"ו נכללו בא' והן נבקעו בזכות האבות:

י) ראוך הרים. היינו מ"ש ההרים רקדו כאלים. כשראו ארון ה' ורוח ה'. והרים הן ג'. שנכללין בהם ג"כ הגבעות. כמ"ש גבעות כבני צאן. נמצא כל ד' היסודות כפולות הן. אלא שרוחין נכללין בא'. והן וי"ו ונכללין בד'. וכן ברוח עצמו וא"ו כלילן בד'. כמ"ש ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה':

יחילו היינו מיד שראהו יחילו. כמ"ש מה לך הים כי תנוס גו' מלפני אדון וגו':

זרם מים עבר. היינו מי הירדן אשר תמו נכרתו אבל ממקום ארון ואלך עברו המים כדרכן והילוכו:

נתן תהום קולו. היינו התהום שמשם נוסע הירדן נתן בקולו לילך כמקדם וכן דרך כשנתעכב דרך הילוכו נותן קולו. הים ידיהו נשא. הוא במקום שהיה הארון לא היה המים עוברים אלא קמו כמוני נד. זהו נשא. שהתנשא בשתי קצותיו. בקצה שהוא נובע. ובקצה השני לסוף מקום הארון והנה הקרובים ראו זרם מים עבר והרחוקי' שמעו כאשר נתן תהום קולו. וזהו סוד ידהו. פי' שני ידים שמתלבשין בידים:

יא) שמש ירח עמד זבלה היינו יהושוע שהעמיד את השמש והירח והנוקבא נכללת בדכורא. ואמר. זבלה. כי הבית והמקום נקראו ע"ש הנוקבא כי היא עקרת הבית. לאור חציך יהלכו היינו אבני ברד שהאש מתלקחת בתוכה ומאיר לישראל. וישראל הולכים אחרי האבני ברד ובמקום שירדו האבנים היו יודעים בבירור ששם האויבים ובאו ישראל והרגום. לנגה ברד חניתך. היינו מלאך ההולך לפני מחנה ישראל היה בידו חנית. והיה המלאך הורג האויבים