אדרת אליהו על נביאים כתובים סו

נמצאו בתילים תפלה למשה. לעני לדוד למשה נגד שחרית לדוד נגד מנחה לעני נגד מערב. שבערבית ליכא ציצית ותפילין והאי תפלה לחבקוק הוא נגד מוסף וכמו בנוסח המוספין מתחיל ומפני חטאינו. כ"ה אמר כאן על שגיונות היינו ששגג על שהטיח דברים:

ב) ה' שמעתי שמעך יראתי. שמעתי זה מתן תורה. אמרו חז"ל כתוב אחד אומר וירד ה' על הר סני. וכתוב א' אומר מן השמים דברתי עמכם בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם. שנאמר נין השמים השמיעך קולו ואת דבריו שמעת מתוך האש הוי קול מן השמים. ודיבור מן הארץ ז"ש כאן שתי. שמיעות. האחד בלשון שמעתי הוא נגד מ"ש דבריו שמעתי ובלשון שמעך הוא נגד מ"ש השמיעך קולו פעלך אלו הלוחות כמ"ש מעשה אלהים המה. ולפי שנשברו ושבירתן זו היא מיתתן. אמר הכתוב כאן בקרב שנים חייהו. היינו להיות חיים כבראשונה ממה"ם. ח"י יה"ו והיינו על של תורה:

בקרב שנים תודיע זה בהמ"ק שיבנה בב"י וכמ"ש וידעתם כי אני ה' המוציא אתכם מארץ מצרים. והידיעה היינו במשכן. שראו השכינה שורה כמ"ש ושכנתי בתוכם וידעו כי אני ה' אלהיכם. וזהו תודיע:

ברוגז רחם תזכר. היינו בתוכף הרוגז מזכיר הרחום. כמ"ש בתוכחה. וזכרתי להם ברית ראשונים וגו'. וזכרתי את ברית יעקב וגו'. וכן בירמיה אחרי דברי התוכחה כתיב וזכרתי לך חסד נעוריך וכן בקינות חסדי ה' כי לא תמנו. ד"א שמעתי זה יציאת מצרים. כמ"ש וישמעו כי פקד ה'. שמעך זה מ"ת. ואמר שמעך ששמעו מפה של הקב"ה והן כנגד פסח ועצרת. פעלך היינו לוחות שניות שנתנו ביוה"כ וביקש הנביא בקרב חייהו כבראשונה בקרב שנים תודיע הוא בנין בהמ"ק. ונבנה בסוכות כמ"ש בשיר השירים. ברוגז. הוא הכרובים כמ"ש בז"ח פ' תרומה. רחם תזכר. שיחזיר הארון והכרובים למקומן. והוא נגד ר"ה שהוא יום הדין ואז ג"כ ברגז רחם תזכר כמ"ש בזוהר כשתוקעין ממתקין הדינים ומעורר הרחמים. והיינו יום הזכרון שנתעורר הרחמים. וזהו רחם תזכור:

ג) אלוה מתימן יבא. היינו לפי שישראל עמדו בהר סיני פניהם למזרח של הר. הרי אדום לימין ופארן לשמאל. וזהו מ"ש וזרח משעיר למו הייני מדרום. כי משם זורח והופיע מהר פארן. היינו מצפון. ואתא מרבבות קודש. ר"ל ממקום שעמדו הרבבות קודש היינו ממזרח, מימינו אש דת למו. היינו ממעריב. וכן אמר כאן אלוה מתימן יבא זה דרום. והיינו שם אלוה שהוא דרום. וקדוש מהר פארן זה צפון:

כסה שמים הודו. היינו שכסה בשמים הודו על הר סיני. כמ"ש מלמד שהציע את השמים על ההר. ומ"ש חז"ל שהחזיר הקב"ה את התורה על עשו וישמעאל. הענין בזה כי שבעים אומת הן ושניים כוללין אותן. והן עשו וישמעאל ושבעים כתרים להשבעים אומות. ולעשו וישמעאל שני כתרים כוללם היינו נעשה ונשמע והלך הקב"ה אליהם ליטול מהם את הכתרים הנ"ל:

כסה שמים הודו. היינו כל השרים של מעלה נתנו את כתריהם במתנה ואח"כ תהלתו מלאה הארץ לישראל:

ד"א אלוה מתימן יבא אלו א' מהמקומות שדיבר השכינה עם ישראל במדבר. אחד מעשה דמרגלים כמ"ש ונסב את הר שעיר וגו' וידבר ה' אל משה וגו' וכל המ"ם שנה לא היה הדיבור מצוי. וקדוש מהר פארן. היינו ערבות ושם נשנה משנה תורה:

כסה שמים הודו. ר"ל אבל משבאו לא"י. היתה השכינה שרויה תמיד וז"ש ותהלתו מלאה הארץ:

ד) ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עוזו היינו עמוד אש וענן ושכינה שהיו מהלכים לפני ישראל במדבר. ונגה הוא עמוד האש כי נגה הוא אור החוור. ואור הלילה הוא