אדרת אליהו על נביאים כתובים סה

מספח מלשון דיבוק וחיבור מחבר החמה אל השכרות והנמשל בזה שלשה הגליות שהגלה נ"נ משקה רעהו זו גלות יהויקים ואמר רעהו שהיה מלך כמותו מספח חמתך ר"ל שחיבור עוד חמת יין היינו גלות יכניה היה תיכף אחרי ששה חדשים לגלות יהויקים ואף שכר למען הבט אל מעוריהם. זו גלות צדקיהו וכן כתיב בהם שכורת ולא מיין וגם היה מוליכן ערומים למען הבט אל מעוריהם:

סז) שבעת גוי, חשב כאן ארבעה עונשים שהיגיע לנ"נ תחת ארבעה רעות שעשה לישראל. עד גלות יהויקים נענש. שבעת קלון מכבוד היינו שנעשה חיה ובא לו מכבוד כמ"ש עוד מלתא בפומיה וגו'. שתה אתה והערל הוא נגד גלות יכניה נענש שנהרג בלשצר במשתה היין ואמר גם אתה שתה שנעשה עוד עונש לנ"נ עצמו היינו שהושלך מקברו חשוב עליך כוס הימין הוא נגד שרפת בית המקדש ונענש שנשרף בבל מאת ה' וכשהקב"ה מכה את האומות הוא בימין ר"ל בכח גדול כמ"ש ימינך ה' תרעץ אויב וקיקלון על כבודך הוא נגד גלות צדקיהו שהוכן ערומים נענש להביא את ושתי ערומה ונהרגה ע"י כך:

(יז) כי חמס לבנין יכסך. היינו חורבן בהמ"ק:

ושוד בהמות היינו ביטול הקרבנות והבהמות מבקשים תפקידם ואין הרי שנשדדו:

יח) מה הועיל פסל כי פסלו יוצרו מסכה ומרה שקר הנה מפרש בפסוק לא תעשה לך פסל ומסכה. כי פסל הוא מעץ ואבן ומסכה הוא של כסף וזהב והיו פסלין ונוסכים ע"פ יודעי העתים לכוון אל השעות ידועות שיושפע עליהם כוחות שישובו הפסל והמסכה להיות מדברים. ואמר הכתוב כאן. כי נסרחה חכמתם:

ואין להם מורה שעות לפי האמת. כ"א מורה שקר. וא"כ מה הועיל יצרו. ואף כי היוצר איננו היודע העתים כ"א שבטח על המורה. וז"ש כי בטח יצר יצרו עליו. ר"ל על המורה שקר:

ואמר גם כייבצע מעשהו לגמור הפסל והמסכה. יצא לפעולתו אלילים. היינו שיין בהם תועלת כלל:

אלמים היינו שאין להם הדיבור. וז"ש לעשו' אלילים אלמים:

יט) הוי אמריה לעץ הקיצה וגו'. היינו כי שני מיני נביאים הם. הראשונים היו במדרגה ראיה. והאחרונים במדרגת נבואה היינו דיבור וז"ש כי לנביא היום יקרא לפנים רואה. והיינו פתחה דעיינין וסתימה דעיינין מאירה ושאינה מאירה. והנה פוסלי פסל בטשותם של עץ צומח. בדעתם להעלות להם שלש מדרגות עד שישובו למדרגת רואה. שהוא למעלה מהמדברים ובעשותם של אבן דומם בדעתם להעלות להם שלש מדרגות עד שישובז למדרגה מדבר. והנה לשון הקיצה:

אל הישן וסתום עינים שיפתח עיניו להיות רואה. ולשון העירה למתנמנם שיתעורר לאהדורי סברא. כמו עורי עורי דברי שיר וז"ש הוי אמר לעץ הקיצה. היינו להיות במדרגת רואה. עורי לאבן דומם. היינו להיות מדבר:

והנה הפסילים של עץ ואבן. עומדים בחוצות אצל כל ראש דרך אבל של כסף וזהב נמצאים בביתם כמ"ש כל עץ ואבן וכסף וזהב אשר עמהם ואמר הכתוב כאן מה לך לצאת לדרך ולחוצות בכדי להקיץ ולעורר את של עץ ואבן הנה יש לך להתבונן כאשר חפוש בביתך עמך היינו תמסכות של כסף וזהב אשר אין רוח בקרבם וז"ש הנה חפוש כסף וזהב וכל רוח אין בקרבו ופרט כאן מעלות ארבעה עיקרי הדבר. ואמר הפועל הוא מורה שקר והחומר הוא אבן דומם והצורה כל רוח אין בקרבו. והתכלית לעשות אלילים אלמים:

ואמר אבל ה' בהיכל קדשו אעפ"כ הס מפניו כל הארץ

ג א) תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות כלי זמר נקרא שגיונות ושלשה תפלות