אדרת אליהו על נביאים כתובים סד
Aderet Eliyahu (nevi'im ketuvim) 64 · אדרת אליהו על נביאים כתובים · free full Hebrew text
Open in the reader →להביא מבני ישראל ומשכילים בכל חכמה:
ו) הלא אלה כולם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו המשל והמליצה שניהם קרובים אל המובן לכן סמוכין כאן למלת עליו ר"ל שלא בפניו יאמר כן אבל חידות הוא רחוק מהמובן לכן כתיב לו היינו שיאמרו החידות אפילו בפניו ומפרש ואלך המשל. הוי הרבה לא לו. ר"ל כי לא ירד אחריו כבודו וגם בחיו מה יתרון לאדם בין יש לו מאה אוצרות ובין שיש לו אלף אוצרות:
ז) הלא פתע יקומו נשכיך. היינו עונש בגוף ויקצו מזעזעיך. הוא עונש במקום:
והיתה למשיסות למו. הוא עונש בממון:
ח) כי אתה שלית רבים וגו'. כעין ד' רגלי מרכבה אשר למעלה. כן הוא למטה. אברהם יצחק ויעקב ודוד. הן הן המרכבה. וכנגדן ארבע קדושות בארץ א"י. וירושלים. והה"ב. ומחנה שכינה מן העזרה ולפנים כנגד כל"י ושלשה קדושו' הכוללים בירושלים נקרא חבל שהחבל עבות משלשה חבלים דקים. והם באו בזכות האבות השלשה אברהם יצחק ויעקב ז"ש חבל נחלתכם. אבל א"י הוא בזכות דוד בלבד. ז"ש לאמר לך אתן את ארץ כנען. והוא שאמר כאן מדמי אדם. היינו מה שהחריב החבל שבא בזכות האבות הנקראים אדם:
וחמס ארץ. היינו מה שהחריב את א"י. ואמר שלא לבד המשכנות החריב. אלא קריה וכל יושבי בה. היינו ירושלים. ובירושלים ישבו מלכי בית דוד וכל"י הם ארבעה הנ"ל:
ט) הוי בצע בצע רע לביתו לשום במרום קנו להנצל מכף רע היינו לפי שדרך רודפי בצע. יאמר כי הוא זה נצרך לו להביא טרף לביתו ואף גם אם יש לו די פרנסת ביתו יאמר כי הוא זה נצרך לו להגדיל בניו עד שיהיו ראוים לישב בין גדולי עולם וגם אחרי שיגדל בניו. יאמר. נצרך לו להניחם לימי הרעה. אלו ימי הזקנה או החולי וז"ש לביתו היינו טרף לביתו זז"ש לשום במרום קנו:
קנו אלו הבנים להושיבן במרום בין גדולי עולם. וז"ש להנצל מכף רע היינו לימי הזקנה והחולי. ואמר הכתוב הבצע בצע רע יגיע לו ההיפך בשלשה קנינים הללו ומפרש ואלך:
י) יעצת בשת לביתך. היינו היפך טרף לביתו קצות עמים רבים ר"ל שיקוצו אותם ויכרתם מארץ החיים. והוא היפך לשום במרום קנו. וחטא נפשך הוא היפך להנצל מכף כל רע:
יא) כי אבן מקור תזעק וגו'. לפי מ"ש חז"ל אין ב"ד נזקקים לפחות משוה פרוטה ואם התחילו ביותר מש"פ גומרים אף בפחות והאבן הוא ביותר מש"פ וכפית הוא בפחות מש"פ וז"ש וכפית מעץ יעננה ר"ל אם התחילו ע"ד האבן:
יב) הוי בונה עיר בדמים וגו' הבונה עיר צריך להוצאות מרובה והורג ונוטל כל נכסיהן למלך בכדי לבנות העיר אבל הכונן קריה די לו להוצאות אם עושה עולה:
יג) הלוא הנה מאת ה' צבאות ויוגעו עמים בדי אש ולאומים בדי ריק יעפו יגיעה היינו ממלאכה כבודה ועיף הוא גם ממלאכה קלה, רק אם יעשנה בהמשך זמן רב וז"ש ילכו ולא יעפו ירוצו ולא ייגעו. ואמר כאן העמים היינו בעלי המלחמה יגעו מכובד עסקם. ולאומים היינו המלכים אינם נעבדים במלחמה אלא מתוך שעוסקים תדיר ייעפו:
בדי אש היינו ע"י עסקם לירות חצי אש. בדי ריק היינו העסק בידים ריקנית כמו עסק המלכים ובעה"ב יפורש בדי אש היינו אש של גהנם הבא לעונש על מעשים רעים ובדי ריק היינו כף הקלע הבא לענוש על דברים בטלים והיינו ריק:
יד) כי תמלא הארץ וגו'. הן תרי זוגין ארץ ודעה ימים וים. אלא ארץ ודעה הן עתה בפירוד. אבל מים וים רעין דלא מתפרשין ולע"ל יהיו ארץ ודעה כמו מים וים של עכשיו: