אדרת אליהו על נביאים כתובים נו

ישראל. א' אלהי. ב' ידענוך. ג' ישראל: (אנ"ה כלשון הזה וכתמונתו הנה כתוב לפני ואין בדעתי לסדר הדברים שיבואו אל המובן אם לא שארחיב פה ואמלנה כי בא הכתוב לאמר יען עברו בריתי וגו'. ר"ל בסיבת ביטול המצוה והתורה נמנע בידם להשיג דעה את ה' כי מי שאינו עולה במעלת ההר. היאומן כי יסופר שהגיע אל ראש ההר. ק"ו מי שלא עלה במעלות מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם אם אמר איש כי פסח כל המעלות ודלג כאיל פסח לעלות אל ה' וירבה לדבר גבוה מעל גבוה. היאמנו דבריו. האומנם כי יעפילו לעלות ההרה הוסב לבם אחורנית. עד שמדמין היוצר לצורה. ולדבר תועה על עצמותו יתעלה. והיה להם לצור מכשול ולאבן טועין בשלש טעיות. וז"ש לי יזעקו. ר"ל לי לעצמיותי. יזעקו אלוה. הנה הוא טעות אחד המיוחד. טעות ב' לי לעצמיותי יזעקו לאמר ידענוך. ג' לי לעצמיותי בשם ישראל יכנה והכתוב אומר ויקרא לו אל וגו'. ונשיב מעתה אל דברי אא"ז הגאון זצוק"ל): ד) הם המליכו וגו'. והכתוב אומר שום תשים עליך מלך וגו' אשר יבחר ה': השירו לשון שררה: ו) כי מישראל היינו שאין יודעין ממנו כ"א ישראל: והוא חרש עשהו. ר"ל והוא בעצמו החרש אשר עשהו ולא אלהים הוא כמ"ש יזבחו לשדים לא אלוה: ז) צמח. היינו ספיח: ט) אפרים התנו אהבים. היינו אפרים נותן אתנן למי שאוהבים אותו כמ"ש ותהיא בך להיפך מן הנשים? י) גם כי יתנו בגוים. ר"ל גם כי גוים יתנו להם אתנן: ויחלו מעט יחלו מלשון הצלחה. אמר הצלחתם יהיה מעט: יא) כי הרבה אפרים מזבחות לחטוא. היו לו מזבחות לחטוא. ר"ל אף כי היה להם מזבחות מכבר. אעפ"כ הרבה: יג) עתה יזכור עינם. הזכרה שלהם יהיה עונם

ט ב) טבע ותירוש יכחש בה. אע"פ שאין טבע התירוש להחמיץ. תכחש בטבעה ותתחמץ: ז) אויל הנביא הנה הנביא הראו נהורות לעם דרך הישרה. והנה הוא אויל היינו שונה דרך הישר: משוגע איש הרוח היינו בעל רוה"ק נהפוך הוא להיות בעל רוח רעה. והיינו משוגע על רוב עונך זה בין אדם למקום: ורבה הושמה זה בין אדם לחבירו: ח) צופה אפרים אם אלהי. היינו שצופה ומביט. אחרי מי שלבו עם אלהי. בכדי לשנוא אותו. כמ"ש משטמא בבית אלהי היינו ששונה היושבים בבית ה': נביא פח יקוש. ר"ל וכן לנביא המוכיח צופה להמציא לו פח יקוש: טו) כל רעתם בגלגל. היינו שישולם להם כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רוע מעלליהם. ר"ל מפני רוע מעלליהם שעשו בגלגל גרמו להם לשנוא אותם ולהענישם שם: טז) הוכה אפרים. הוא גוף האילן: שרשם יבש. הוא למטה בארץ: פרי בל יעשון. זהו למעלה. והוא כנגד ג' קללות מלידה ומבטן ומהריון ז"ש גם כי ילדון וגו'

י א) כטוב לארצו. היינו רבוי שמן ז"ש הטיבו מצבות ליצוק עליהם שמן: ו) ויבוש ישראל מעצתו. זה מה שנתיעצו למרוד במלך אשור: ט) לא תשיגם בגבעה מלחמה. היינו שהחטא מכה לפנים ולאחור: י) לשתי עונותם. היינו פעם למצרים ופעם לאשור. ע"כ אסרם: יא) ואפרים עגלה מלומדה. ר"ל שהיתה מלומדה לדוש. אבל מעתה עברתי על טוב צוארה. והנה היא צלחה למלכות. זה שכתוב ארכיב אפרים והוא לשון מלוכה. וכן יחרוש יורה הוא ג"כ