אדרת אליהו על נביאים כתובים נד
Aderet Eliyahu (nevi'im ketuvim) 54 · אדרת אליהו על נביאים כתובים · free full Hebrew text
Open in the reader →יין מתוק ששותים אחר סעודת צהרים: יב) עמי בעצו ישראל. היינו אלהיהם שבהרים. שהם עץ רענן. ומקלו יגיד לו. היינו ע"ז הסמוכה לו: כי רוח זנונים התעה. ר"ל מתחלה לא עבר עליו כ"א רוח זנונים: ויזנו מתחת אלהיהם. פי' אח"כ אף תחת אלהיהם הזנו הוא ע"ד תחת אישה תקח זרים. ר"ל אפילו בתוך בית המקדש מחשבותם לע"ז: יגן על ראשי הרים יזבחו וגו'. חשב כאן ג' עבודות. זבוח וקטור והשתחויה תחת אלין ולבנה ואלה. היינו השתחויה. ואחרי שכולם פורשים לבית הע"ז נשארו בנותיהם לבדנה. אמר ע"כ תזנינה בנותכם וגו' והנה הבנות בבית אביהם היינו פנויות. אמר בהן לשון זנות אבל הכלות המה אשת איש. אמר בהן לשון ניאוף: יד) לא אפקיד על בנותיכם היינו כי הבנות בבית אביהן אף כי הבנות ארוסות אין משקין את הארוסות. אלא מגלגלין עליה אמן כשהיא ארוסה ויתכן בהם לשון פקידה: ועם לא יבין ילבט. ר"ל יכשלו לפי שמפקירין את בנותיהן: טו) ואל תשבעו חי ה'. ר"ל בעת הליכתם לע"ז נשבעים במקום: טז) כי כפרה סוררה וגו'. היינו פרה צריך שמירה יתירה ולנעול בפניה. אבל הצאן נשמר במרחב ג"כ: יז) חבור עצבים. ע"כ הנח לו. ר"ל שילך יחדי: יט) צרר רוח בכנפיה. דרך הזונה עושה מעשים בסתר. ואח"כ כשגברה התאוה. אינה מתאפקת לעשות בגלוי ג"כ ז"ש צרר רוח אותם היינו שקשר אותה רוח התאוה כ"כ עד אשר אח"כ יבשו וגו'. היינו שעושים אפילו בגלוי
ה א) שמעו זאת הכהנים והקשיבו וגו' ההפרש שבין האזנה והקשבה עיין ריש ישעיה: ב) ושחטה שטים העמיקו. ר"ל משך שטיותם העמיקו לסתור מני עצה. כאלו אין המלכים גרמו להם משך שטיותם. ז"ש ואני מוסר לכולם: ג) כי אני ידעתי אפרים. ר"ל אפרים בעצמייתו ידעתי: וישראל לא נכחד ממני. היינו ישראל לבדו ידעתיהו ג"כ. וז"ש כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל. ר"ל הנה ידעתי שאתה גרמתה להם כי על ידי זנות של אפרים הוא שנטמא ישראל: ד) לא יתנו מעלליהם לשוב. היינו בתחלה. אבל אח"כ רוח זנונים בקרבו. ר"ל דבוק בלב. ואח"כ ואת ה' לא ידעו: ה) וענה גאון ישראל בפניו. ר"ל שיראו פורענותם בעצמם: ו) בצאנם בבקרם ילכו וגו'. היינו בתחלה בקרבם קדוש הוא. אלא שלא ימצאו. אבל אח"כ חלץ מהם לגמרי: עתה יאכל חדש את חלקיהם היינו בחודש א' יכלה חלקיהם: יב) ואני כעש לאפרים. עש הוא המכלה את הכל. וכן סנחריב כבש את כל אפרים: וכרקב לבית יהודה. הרקב אינו מכלה אלא מבחוץ כן ביהודה לא כבש סנחריב אלא עד ירושלים: יג) וירא אפרים את חליו היינו מכח חלל הכולל את כל הגוף: ויהודה את מזורו הוא רטיה על מכה שמבחוץ. שאינו כולל פנימית הגוף והוא לא יוכל לרפוא. היינו רפואת הפנימית ולא יגהה מכם מזור היינו רפואה מבחוץ: יד) כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודא שחל הוא ארי זקן. וכפיר הוא גורי הארי והנה השחל טורף הרבה להמות כאחד בדי גורותיו. ונושא א' אחד למעונתו. והכפיר אינו טורף אלא א' ונושא אותם מיד למעונתו. ז"ש אני אטרוף ואילך. היינו כדרך השחל. שהולך פעמים הרבה למעונתו. אשא ואין מציל. היינו ככפיר. שנושא אותם מיד למעונתו. וז"ש כשחל לאפרים שנטרפו כולם. וככפיר לבית יהודא שנגלו ממנו המעט
ו א) כי הוא טרף וירפאנו. טרפה הוא לפנים מן החלל: יך ויבחשנו הייגו מכה שמבחוץ: ג) ונדעה נרדפה. הייני אע"פ שנרעה אע"פכ נרדפה לדעת את