אדרת אליהו על נביאים כתובים נ

מז א וישיבני אל פתח הבית. פירש זה ההיכל: והנה מים יוצאים מתחת מפתן הבית קדימה. פי' לקדים: מכתף לבית הימנית מצד נגב. פי' לצד דרום היו המים סמוכין: ג) וקו בידו היינו פתיל פשתים. למדוד הקרקע: ה) כי גאו המים כי גדלו המים: ז) עץ רב מאד אילו האילנו' הרבה מינים: ח) ויאמר אלי המים האלה וכו' היוצאים אל הגלילה הקדמונה שהיה גליל מקדם: וירדו על הערבה ובאו הימה וירדו על הערבה נתעקם לצד דרום ובאו הימה אח"כ הלך לצד מערב עד הים הגדול כל אשר יבא שמה הנחל פי' אפילו הנחל הבא מנהר ההיא היה שם הדגה רבה מאד. למינה תהיה דגתם כל דג אשר היה שם נתרבה ונעשה מין ממינו לכך כתי' למינה שכל מין ומין יהיה לכד כדגת הים רבה מאוד גדולים מאוד כדגי הים. יא) בצאתיו ובבואיו. פי' במקום אשר לא באו שם מימי המקדש ובכל מקום אשר לא ירפאו למלח נתנו: יב והיה פריו למאכל ועליהו לתרופה פי' לרפואה: שייך לפי' בנין הבית דמלכים

בית יער הלבנון לפי' רש"י היה לד' טורים עמודים כל טור היה לאורך הבית והיה מחזיק מאה אמה ובין טור לטור היה ג' אוירי' של נ' אמה עם מקום העמודים ועל העמודים ג"כ לאורך היה הכרותות ארזים שהן קורות מעמוד לעמוד הכל באורך הבית וכן היה בכל הד' הטורים על הכרותות היו עמודים אחרים ועל אותן העמודים עוד קורות הכל לאורך הבית ג"כ וז"ש ועב ע"פ וכמ"ש רש"י שם ובין העמודים שעל הכרותות היו ערוגים צלעות כמ"ש רש"י שם וז"ש ממעל על הצלעות ועל הקורות העליונים היו מקורות בארז ברוחב הבית מטור לטור ורחבן של נסרים לאורך הבית ט"ו בכל טור זע"ז ברחבן קירו את אורך הבית אך לא כלו והניח קורות אצל הנסרים הנ"ל ג"כ מטור לטור קורה אחת אצל הנסרים ועשו כמין משקוף הדלת והניח נסרים קטנים ארכן לאורך הבית ראשי הנסרים על אותו המשקוף ואצל ראשי הב' הניח משקוף אחר וכן עשה ג"פ בכל טור ס"ה ט"פ נסרים קטנים והיו מכוונים ראשי של הנסרים הקטנים של שקוף זה לשקוף זה בכל הג"פ של כל טור וז"ש ומול מחזה עיין רש"י והתלמיד שהגיה אינו יודע איך היה מפרש שלא היה נסרים קטנים אלא טור א' בכל טור: העמודים היו י"ח אורך ועובין ד"א וחלל ועובי הנחושת היה ד' אצבעות אבל חצי אמה העליונה היה דק כשושן ועל העמודים כותרות ומעשה הכותרות בכללה היה גובה חמש אמות אגן למטה ופיה למעלה והיא נק' גולת הכותרת ועל גבו אגן כפוי ופיה למטה דבק בתחתונה והיא נק' שבכה ועל השבכה למעלה היה עוד כותרת שלימה וקטנה והשבכה מצויירת בה ז' שבכות שהן צורות לולבי דקל ועליה שרשרות ותחובים בשרשרות ומאתים רימונים בשני טורים והרימונים מכוסים לגולת הכותרות שהיו תלוים למטה וכמ"ש והרימונים ארבע מאות כו' לכסות את שני גולות כו' מאה תחת מאה והכותרת הגדולה שהיתה ד' אמות היה מצויר מעשה שושן כולה ולא הבינתי דעת רש"י ורד"ק שכ' ששתי אמות היה שוה לעמוד שלא היה בהן צורה ואפשר לומר דר"ל צורת השבכה וא"כ ב' אמות ההם הוא הגולת שלא היה שבכה כ"א בעליונה וכן משמע לכאור' כי ד"א גובה הכותר' חצי לגולת וחצי לשבכה אבל פמ"ש שלא היה שוה לעמוד וע"כ כל הגולת א"א שיהיה שוים לעמוד שהרי פיה הוא המקום הרחב וע"כ הבולטות היו רק ב' אמות לגולת ואמה לשבכה וצ"ע: