אדרת אליהו על נביאים כתובים מט

קצת הכשירה לישראל מדינא אבל הכוהנים לא יאכלו כל זה לעתיד שיהיו מקודשי כ"ר שלא יאכלו אף מסוכנת כמו יחזקאל:

מה א) ובהפילכם את הארץ בנחלה. וכל קודש מן הארץ. כנגד א"י יקרא זה קודש. ב) ומן המדה הזאת תמוד לפי שכתוב לעיל תחומו אורך חמשה ועשרים אלף ולא כתב באיזה מדה לכן כפל כאן וכתב מן המידה הזאת דאיינו בקנה האמור לעיל ובו יהיה המקדש פי' בחמש מאות הנ"ל:

ד) לכהנים משרתי המקדש אלו הכהנים בני צדוק המבוארים לעיל:

והיה להם מקום לבתים ומקדש למקדש עיין ברש"י:

ה) יהיו ללוים משרתי הבית אלו הלוים ושאר כהנים אשר לא מבני צדוק הם:

ז) ולנשיא מזה ומזה לתרומת המקדש ולאחוזת העיר אל תרומת הקודש כו' דהיינו מסוף תרומות הקודש עד סוף רוחב אחוזת העיר שהוא רוחב כ"ה אלף קנים זהו רוחב ומפאת עד סוף הגבול של א"י ופאת קדמה עד סוף הגבול זהו האורך כמ"ש ואורך לעומת א' מן החלקים מגבולים:

ט) כה אמר ה' רב לכם נשיאי ישראל פי' הרב' נתתי לכם:

וחמס ושוד הסירו חמס זה מה שעושין שלא כהוגן בשביל ממון ושוד זה גזלה ממש כנגדן משפט וצדקה עשו משפט זה משפט צדק כנגד חמס וצדקה נגד שוד:

הרימו גרושותיכם המגרשים את עמי מנחלתם:

י) מאזני צדק אלו המשקולות. איפה צדק זה מידת היבש. ובת זה מידת הלח:

יא) האיפה והבת תוכן אחד להן וגו' לחומר יהיה:

מתכונתו פי' הכל נגרר אחר החומר אם יגדיל מדת החומר יגדיל גם מדת הבת והאיפה ואם יקטין יקטין גם המה:

יב) והשקל עשרים גרה עשרים שקלים וגם חשיב בגמרא ג' שקלים שבהם יוכלו לשקול מנה דהיינו רביעית ושליש ושלמה דהיינו חמשה עשר זה רביע ועשרים זה שליש וחמשה ועשרים להשלים למידה כשהיו רוצין לשקול ג' רביעית היו שוקלין כ"ה כשהיו רוצין לשקול ב' רביעית דהיינו היו שוקלין שני משקולות עשרים וחמשה ועשרי' ומניח כננדן משקל ט"ו שהוא רביע בצד השני וכך היה שוקל החומשין בחמש ועד חמש וארבעים שבו היו שוקלין בחומשייתא וכן כל המספרים שלהם היו בחומשייתא כמ"ש בחומשייתא ועשורייתא ונמצא לפי זה היו שוקלים במשקלים אילו עשרה מספרים תשעה מספרים בחומשייתא ומספר העשירי עד השלם:

יד) וחוק השמן הבת השמן. פי' חוק השמן מדת השמן היא נמדדת לפי מדת הכור הבת היא מעשר מן הכור:

עשרת הבתים חומר פי' כי עשרת הבתים היא חומר ואף שמידת השמן הוא בלח ומדת החומר ביבש וא"כ איך איך ימדדו השמן בבת לפי מדת החומר ביבש ולזה אמר כי עשרת הבתים חומר שלעתיד יהיה ברכה בפירות ויעשו בפי חומר פירות עשרת בתי שמן:

יט) ולקח הכהן מדם החטאת וכו' למזוזות הבית זה ההיכל ואל פינות העזרה זה העזרה זה הסובב:

כא) בראשון בי"ד בחודש יהיה לכם הפסח וממחרת יהיה חג שבעת ימים כו':

כב) ועשה הנשיא ביום ההוא. פי' ביום י"ד הנ"ל:

מו יט ויביאני במבוא כו'. כאשר יבאו מהקדים לפני החצר הפנימי. הלשכות הקודש אשר לכהנים הפונים צפון אשר פתחיהם לצפון כמ"ש ויביאני אל כתף שער הקדים אשר פניהם דרך שער הצפון והנה שם מקום בירכתיים ימה לצד מערב בלשכה הפונה צפונה:

כא) ויוציאני אל החצר החיצונה מהגדר לפי שעד עכשיו היה בחצר הפנימי ועכשיו הביאו לחצר החיצונה:

במקצוע החצר הגדולה היו שם כמו חצרות קטני' בכל ד' זויותיה כב) חצירות קטורות שהיו בלי קירוי כדי שיצא העשן והקיטור: