אדרת אליהו על נביאים כתובים מח
Aderet Eliyahu (nevi'im ketuvim) 48 · אדרת אליהו על נביאים כתובים · free full Hebrew text
Open in the reader →ועוד מוצאי המקדש הוא הנהר היוצא מבה"מ:
בהביאכם בני נכר, אלו שנתנכרו מעשיהם. ערלי לב אטומי לב שאינם נותנים לבם לעבודת המקום. וערלי בשר שלא מלו. להיות במקדשי וגו' לחמי. פי' שאסורים בג"ד א' שלא יכנסו הנכרים הנ"ל לבהמ"ק כלל ופשיטא שלא יעשו שום עבודה הכשרה בזרים וכ"ש עבודה הפסולה בזרים וז"ש להיות במקדשי היינו לכנס לבד. לחלל את ביתי. בעבודה הכשרה בזרים כמו שחיטה וכיוצא בו. בהקריבכם היינו עבודת הקרבה שאינה אלא בכהן. ויפירו את בריתי קאי על הכהנים:
ח) ולא שמרתם. פי' שאומר לכהנים ב' רעות עשיתם א' שלא עשיתם המוטל עליכם לעשות ועוד עשיתם שמה שהי' לכם לעשות היו עושים ערלים הנ"ל וז"ש ולא שמרתם דהיינו אתם בעצמכם ועוד ותשימון ששמתם אותן הערלים לדבר שהיה לכם לעשות וז"ש לכם. ט) לא יבא אפילו כניסה לבד אסור לכל בן נכר:
י) כי אם הלוים. פי' אלא כך יהיה הלוים אשר כו':
יא) אל שער הבית אלו השוערים. ומשרתים את הבית. בכ"ד ששייך לבית כגון עושי חביתין וכיוצא:
יב) יען אשר וגו'. פי' שהיו עובדים ע"ז והיו ג"כ מכשילי' לכ"י וז"ש והיו לבני ישראל למכשול עון:
יג) ולא יגשו אלי לכהן היינו שלא יעשו שום עבודה הצריכה כהן. ולגשת אל קדש. היינו שלא ישמרו משמרת פנים. אל קדשי הקדשים היינו שלא יקרבו קרבנות:
יד) משמרת הבית. שומרי משמרת חוץ הצריכה לבית. לכל עבודתו זו עבודה הצריכה לבית ולכל אשר יעשה בו זו עבודה הכשירה בזר:
טו) והכהנים. ע"כ דיבר לו משפט הלוים וכאן התחיל לדבר לו משפט הכהנים:
טז) אל מקדשי. שיבואו אל מקדשי לפנים והמה יקרבו אל שולחני להקריב קרבנות הצריכים לכהן משמרתו ה שמשמרים בפנים יז) בגדי פשתים ילבשו זו הכתונת הפנמית וביתה. כשנכנסין לחצר הפנימי צריכין ללבוש בגדים אלו כמ"ש לקמן:
יח) פארי פשתים זו המצנפת. ומכנסי אלו המכנסיים:
יט) ובצאתם אל וגו' החיצונה אל העם. פי' דווקא כשיוצאין לחצר החיצו' לעם או יפשיטו בגדיהם אבל כשיוצאין לשם ליכנס תיכף והוא לצורך עבודה וא"צ כלל אל העם אז א"צ להפשיט בגדי הקודש. בבגדיהם. שלא יגיעו במלבושי קודש לבגדי העם שבגד חול הנגוע בבגד קודש נעשה גם הוא קודש:
כ) וראשם לא יגלחו. בתער שהוא מעביר כל השער. כסום. ככוסמת הזו ראשו של זה בצד עקרו של זה:
כא) אלמנה מכהן היינו שאלמנת כהן מותרין הן ליקח:
כג) ואת עמי יורו. נגד ששה סדרים. בין קדש לחול זהו סדר קדשים. ובין טמא לטהור. סדר טהרות. למשפט זה סדר נזיקין. תורתי זה סדר נשים. חקותי סדר זרעים כי כלאים הן חקות. בכל מועדי סדר מועד. המה יעמדו למשפט פי' הראשי' הרודים בעם שיבואו אל המשפט. במשפט אלו הדיינים. שהם בעצמ' שופטים. ושפטהו אלו השוטרים הכופין לקיים את הדין:
כו) יספרו לו פי' עוד ז' ימים אחרים יספרו לו אחרי טהרתו:
כז) חטאתו פי' חטאת המפורש לעיל פר בן בקר שהוא מעין חינוך לפי שלא יהיה ז' ימים בבהמ"ק:
כח) לנחלה זו נחלת הארץ ולא ביזה דהיינו ביזת מלחמה מן האומות אני נחלתם שיהיו נוטלין המגרש שלהם אני אחוזתם זו קדשי המקדש וקדשי הגבול:
ל) בכורי כל היינו ביכורים תרומת כל היא תרומה גדולה תרומתיכם היינו מעשר ותרומת מעשר. וראשית עריסותיכם היינו חלה:
לא) כל נבילה. אפילו נבילה הכשירה דהיינו מיעוט סימן בתרא ומסוכנת וטריפה דהיינו שנטרפה