אדרת אליהו על נביאים כתובים ד

אל יאכיל אותו ג"כ עדשים כי זה שהאכיל אותו תחילה עשה עמו חסד אבל השני אם יאכיל אותו ג"כ עדשים הרי עדיין לא עשה לוכלום בעד החסד שעשה אלא ששילם לו מה שהיה חייב לו אלא שהוא צריך להכילו מאכל היותר טוב ואיתו המותר יהיה חסד ג"כ וז"ש תתן אמת ליעקב חסד לאברהם פי' כי מה שהבטיח לאברהם היה חסד כי הוא טובה חדשה. אבל אצל יעקב הוא אמת ששילם לו מה שהבטיח כבר לאברהם וז"ש כאן אני עשיתי עמכם חסד שהחייתי אתכם ע"כ תעשו עמדי ג"כ חסד ומהו החסד שתחיו את בית אבי כי מה שתחיו אותי אינו רק אמת וזהו ונתתם לי אות אמת:

(יד) ועשינו עמך חסד ואמת. פי' חסד שנחיה את בית אביך ואמת במה שנחיה אותך:

(טו) כי ביחה בקיר החומה ובחומה היא יושבת. פי' שהיה לה ב' בתים א' בתוך החומה ואח' דבוק אל החומה לפיכך כשהורידה את האנשים הורידה מתוך החלון אשר בביתה שבתוך החומה וכשנפלה החומה לא נפל הבית אשר סמוך לחומה והיא היתה יושבת שם עם בני משפחתה וז"ש בחבל בעד החלון וקשה דא"כ ע"כ היה בתוך החומה ואיך לא נפל כשנפלה החומה ע"ז מפרש כי ביתה בקיר החומה פי' דבוק לחומה ולא בתוך החומה ושם היה עיקר ביתה ובחומה היא יושבת פי' ובאותה בית אשר בתוך החומה היתה יושבת לפרקים ועכשיו הורידה אותם דרך אותו בית בעד החלון:

(יו) שלשת ימים כו'. דהיינו היום שרודפין ויום שחוזרין ובליל ג' תלכו הרי שלשת ימים:

(יח) הנה אנחנו באים בארץ כו'. פי' כשתראה שאנחנו באים בארץ אז תקשור את תקות חוט השני ד (י) וימהר העם ויעברו כו'. פי' שמהרו לבא לא"י מפני ששהו ארבעים שנה ולא באו לא"י לכך מהרו:

(יו) ויעלו מן הירדן. פי' שיעלו מן הירדן לצד א"י כמו כולם כך פירושו לפי פשוטו:

ה (ט) היום גלותי כו'. פי' במה שבאו לא"י כי אמרו מצרים שלא יבאו ב"י לעולם לא"י ובאותו היום שבאו לא"י בחנייה ראשונה באותה לילה קראו המקום ההוא גלגל כלומר היום גלותי כו':

י (א) אדוני צדק מלך ירושלים. הל"א מלכים הם (א) מלך יריחו (ב) מלך עי. ה' מלכים שעלו על גבעון הרי (ז) מקדה ולבנה שכתוב בכ"א את מלכה הרי (ט) הורם מלך גזר הרי (י) ההר והשפלה והאשדות והנגב שכתוב בהם את מלכיהם הרי (יד) (טו) מלך חצור (יו) מלך מדון (יז) מלך שומרון (יח) מלך אכשף (יט) ואשר מצפון ההר (כ) בערבה (כא) בנגב כנרת (כב) בשפלה (כג) בנפית דור מים (כד) הכנעני ממזרח (כה) ומים (כו) האמורי (כז) החיתי (כח) הפריזי (כט) היבוסי (ל) החוי (לא) מלך בית אל. הרי ל"א מלכים:

יב (יג) מלך גדר הוא אשדות. כי אשדות הוא שפוע כמו אשד הנחלים ומפני שהיה משופע עשו גדר (יד) מלך חרמה הוא ההר. כמ"ש וירד הכנעני מן ההר ויכום ויכתום עד החרמה. מלך ערד הוא הנגב כמ"ש וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב. עדולם הוא שפלה. שכן חושב שם בערי יהודה בין הערים שבשפלה עדולם. מלך בית אל ותפוח וחפר ואפק ולשרון הם האמו' והחיתי והפריזי והיבוסי והחוי. מלך תענך ומגידו וקדש ויקנעם ודור לנפת דור הם המלכי' אשר מצפון בהר בערבה בנגב כנרות בשפלה ובנפת דור מים. ומלך גוים ומלך תרצה הם הכנעני ממזרח ימים הם הל"א מלכים שהרג יהושע:

יג (ג) והעוים בגמרא אמרו אמר חמשה וחשיב ששה ומשני עוים מתימן באו ואין להבין לכאורא מ"ש תימן ופ' התוס' שהעוי' לא קאי על הפלשתי' שכתוב לעיל מיניה אלא קאי על פסוק שלאחריו דכתיב ומתימן כו' וכאלו היה