עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אדרת אליהו על נביאים כתובים

אדרת אליהו על נביאים כתובים לח

Aderet Eliyahu (nevi'im ketuvim) 38 · אדרת אליהו על נביאים כתובים · free full Hebrew text

Open in the reader →

דלא הוי יובל עד אחר י"ד שנה ולפי החשבון היה היובל צריך להיות תיכף אחר החרבן ת"מ שנה משנכנסו לארץ לבד מ' שנה שהיו במדבר שאינם נחשבים לזה ות"י שנה ימי עמידת הבית והוי תת"ן והרי י"ז יובלות שלמים אלא שז' שנים שכיבשו וו' שחילקו לא נהגו היובלות ולכך כלו באלו י"ד אחר החרבן כמ"ש בגמרא דערובין שם ע"ש:

היתה עלי יד ה'. פי' שליח ה':

שמה. פי' אל ההר:

ב) במראות אלהים הביאני. היינו ברוח הקודש נדמה לו כאלו היה שם:

אל הר גבוה מאד. היינו אצל ההר שבהמ"ק עומד שם בהר. ומ"ש גבוה מאד משום דכתיב ונשא מגבאות היינו שיהיה גבוה מכל ההרים ועיין מ"ש בפירושי על ישעי' ב' ע"ש:

כמבנה עיר. היא ירושלים שגם ירושלים עומדת בשיפוע ההר וה"פ ועליו על שיפוע ההר כמבנה עיר שהיא ירושלים:

מנגב. פי' מנגב להר:

ג) ויביא אותי שמה. פי' על ראש ההר:

ופתיל כו' וקנה. פתיל למדוד הקרקע וקנה למדוד החו':

בשער. פי' האיש:

ד) וידבר וגו'. בן אדם לפי שהיה מהלך בין מלאכים תמיד שאין שם בן אדם אלא הוא לכן קראוהו בן אדם לסימן ראה בעיניך. פי' שאם אדם צריך להבין איזה דבר מלאכה או חכמה צריך ליזהר בג' דברים אלו א' שיראה בעיניו היטב דבר שמראין לו ב' שבאזניו ישמע מה שמדברין לו ג' שבלבבו יבין היטב הדבר על בורי' לכן אמר לו ג' דברים אלו:

ד"א ראה בעינך נגד תורה שבכתב שצריך לראותה בעיניו כמ"ש דברים שבכתב אי אתה כו'. ובאזניך שמע נגד תורה שבע"פ שצריך לשמוע באזניו כמ"ש דברים שבע"פ אי אתה כו'. ושים לבך נגד הנסתרו' שצריך מתחילה לשום לב להבין כמ"ש בחגיגה אין מוסרין אלא לחכם ומבין מדעתו:

ה) והנה חומה כו'. חומה היא עזרת נשים שלעתיד יהיה עזרת נשים ג"כ סובבת כל הבית ולא מיירי הכא עדין בהר הבית וע"כ צ"ל כן דהא הר הבית הראה לו בסוף כמ"ש לקמן:

באמה וטפח. פי' שכל אמה היא בת ששה טפחים שהוא סתם אמה קטנה בת ה' ועוד טפח:

וימד את רחב הבניין קנה אחד. פי' בתחילה מדד האסקופה של השער והיא היתה רחב' קנה אחד וקומה קנה א' והוא רחב הבניין שכן היה היסוד של כל החומה רחב ו' אמות ועל זה היה החומה עומד:

ו) ויבא אל שער אשר פניו דרך הקדימה כי בתחילה כשמדד האסקופה היה עומד בארץ מבחוץ ומדדה ואח"כ כשרצה למדוד הספים שהם מזוזות הבית הוצרך ליכנס לתוך השער ולכן תחילה אמר והנה חומה אבל לא נכנס לתוכה עדיין ואח"כ כשרצה למדוד הספים כתיב ויבא אל השער שהוא לתוך השער:

אשר פניו כו'. פירוש כשיוצאין מן הבית דרך אותו השער פני היוצא למזרח:

במעלותיו. מה שאמר שבא לשער מפרש הכא היאך נכנס היינו שעלה במעלותיו:

סף השער. הוא מזוזת השער:

קנה א' רחב. פי' ממזרח למערב וכן היה השני:

ו) והתא קנה כו'. פי' שהתא היה עומד תיכף בכניסתו לתוך החצר החיצונה סמך. לפתח ממש ולכן אחר מדידת רחב הסף נכנס לתוך החצר להתא שעומד תיכף ומדד התא:

ובין התאים ה' אמות. פירש שהיה ריוח חלל בין תא לחבירו ה' אמות דהיינו שתא ראשונה היתה עומדת אצל החומה של הפתח לתוך החצר והשניה היתה עומדת ג"כ לתוך החצר ממזרח למערב אלא שהיה חלל ביניהם ה' אמות:

וסף השער מאצל אולם השער מהבית קנה א'. פי' שאחר התא השני היה ג"כ ריוח ה' אמות ואח"כ היה התא הג' וממנו היה נמשך עוד כותל אורכו ממזרח למערב ח' אמות ורחבו מצפון לדרום שש אמות וזה נקרא אולם והיה ג"כ לתוך החצר ואח"כ היה אצלו סף ב' אמות על רחב ששה ורחב הסף ציפה רחב האולם