אדרת אליהו על נביאים כתובים לה

אלה נקדים. כי הנה בעל הגמולות כעל כל ישלם גמול. כפל הראשון יקרא פעולה, היינו עבור כל עבודה ועבודה פרטית כנ"ל ובהיות המעשה בעולם ההוא נפסד. כמו כן הגמול בעוה"ז סאה בסאה. והן הגמולים הנמצאים בתורה הגלוי לכל העמים ועוד אחת היא כמי שראינו במלכותא דארעא. אם ישרתינו איש באיז' מלאכ' פעמים רבות. הנה לבד אשר יושיט לו המלך גמול כל מלאכה ומלאכה ובהשלם המלאכות כולם יגמליהו שנית איז' טוב' עבור כל משך שירותן לפי נדבות לבו ועושר כבוד מלכותו. ק"ו למלכותא דרקיע. כי ישלם שנים לרעהו הישראלי אשר עבדו כל ימי הייתו חיום על האדמה. והנה גמול השני אשר לפי נדבת לבו יתעלה כביכול. ולא לפי פעולה האנושית א"כ אין חקר וקץ לגמול ההוא ולא מצא הקב"ה כלי העוה"ז מחזיק הרבה ברכה ההיא. כ"א בעולם הנצחי וע"כ לא התבאר בתורה הגלוי לכל העמים. הגמול ההוא השנית עבור משך הזמן. וההוא יקרא לה שכר כו'. וז"ש שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. וגם יאמר ה"ז מתן שכר. כי אינו לפי הדין וז"ש ודע שמתן שכרן של צדיקים וע"ש. ודע דייקא. ואם בזה יפורש אלינו האומנם ידוע לנו גמול הפרטי והיינו גמול הגשמי. ונוכל לשקול בהם המצות אם קלה או חמורה. הזהיר התנא הוי זהיר בקלה כבחמורה. כי אם שתעזוב מלקיים הקלה ותבטל היותך עובד ה' כל הימים ותפסיד גמול הנצחי שנשתלם עבור משך עבודה אם בקלות או בחמורות. וכי יותן לאיש שנית. עד"ז אמר התנא שאין אתה יודע מתן שכרם של מצות. והנה שני הגמולים הנ"ל אחד הם בבטן המצוה וחצי הדבר נקרא בלשון חז"ל פרס. ועבד קרא העובד את רבו בכל מיני עבידות ובכל זמן. ושימוש נקרא באיזה עבודה ופרטית או באיזה זמן. ומבואר האמור אל תהיו כעבדים. היינו העושים מלאכתם רמיה לברר רק איזה עבודה שיקבל עליהם הגמול מיד אף אם יהיה חצי הגמול וז"ש המשמשין את הרב על מנת לקבל ר"ל לקחת מיד. פרס ר"ל חצי הדבר. כי עי"ז יבא לשקול הקלות והחמורות אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס. אלא משליכין את הגמול אשר בעוה"ז אחר גוים כי אם לתכלית גמול הנצחי והוא שאמר באדר"נ כדי שיהא שכרכם כפול לעוה"ב ומעתה מתורץ כל קושיות המפרשים עיין עליהם. וזה הדבר שבירך בועז את רות. שישלם לה ה' פי שנים כאשר ישלם לרעהו הישראלי העמוסים מני בטן. היינו פעולות כל עבודת פרטים ושכר חלף משך העבודה כולה. אף כי נשתנה איזה משך בחיותה. לא יופחת לה מן השכר. וזה ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה בלי גרעון השנית וכאשר בא ישעיה (ח' י"ב וס"ב י"א) ורפא לישראל הנה אדני אלהים בחזק יבא וזרועו מושלה לו. היינו כי ידבר עמים תחתינו המו גוים מטו ממלכות. יאמר נא ישראל קטנתי מכל החסדים וינוכה לי כל זכויותי על כל הרעש הגדול הזה. ומה יש לנו עוד לזעוק אל המלך לזכות להנות מזיו השכינה עם כל העדונים אשר עין לא ראתה ז"ש הכתוב הנה שכרו היינו גמול עבור המשך והוא הגמול הנצחי כנ"ל. אתו ר"ל טמונה אצלו רק פעולתו לפניו ר"ל פעולת הוא הגמול הפרטי אשר בעולם השפל. הוא ההולך לפניו לנקום נקם וכן אמר בירמיה כי יש שכר לפעולתך. וע"י גמול הפעולה ושבו בנים מארץ אויב וע"י השכר הנצחי. ויש תקוה לאחריתך. היינו תכלית הנצחי. וז"ש כאן וכתתו גוי בגוי וגו' ואם יאמר נא ישראל קטנתי כו' ע"ז אמר חזקו ואל ירפו ידיכם כי יש שכר לפעולתכם כו':

ח) ויחדש את מזבח ה' היינו שעשה