אדרת אליהו על נביאים כתובים לג

דברי הימים ב

יד א) ויעש אסא הטוב והישר בעיני ה' אלהיו. בספרי פליגי חד אמר טוב בעיני אלהים והישר בעיני אדם וחד אמר טוב בעיני אדם וישר בעיני אלהים. וכאן למ"ד ישר בעיני אדם. האי בעיני ה' קאי למעלה על הטוב. ולמ"ד הישר בעיני אלהים אדסמיך ליה קאי (אנ"ה. כאשר אזכה להדפיס אי"ה הגהות אא"ז הגאון זוצק"ל על הספרי יראה הרואה בפרשה ראה. כי הכותב דכאן לא ידע ואשם. ושם נרחיב פה לתקן כאן): ב) ויסר את מזבחות הנכר והבמות וישבר את המצבות. מזבח הוא הקבוע. ובמה ומצבה. הם במקרה ולפרקים. אלא שמצבה הוא מאבן האחת. ובמה בנויה מאבנים. ומצבה אינו אלא לנסך. ובמה לעולות ומזבח לכל הקרבנות: ג) לדרוש את ה' ולעשות התורה והמצוה. היינו גם במעשי העבודה ראוי להקדים ידיעת האל כמש"ל דע את אלהי אביך ועבדהו. ואח"כ יעשה כתורה לסור מרע. ואח"כ יקיים המצוה כאמור ואח"כ ועשה טוב: ד) ואת החמנים. אשרות היו עושים ללבנה ומה שהיו לעבודת השמש נקרא חמנים מן שם חמה: ותשקט המלחמה. כי מלך ימלוך על שני אופנים אם שמולך מעצמו ביד חזקה. או אם שכולם רוצים בו וממליכים אותו עליהם. וז"ש כאן הממלכה (אנ"ה ומה נעים לפ"ז הכתוב (שמות י"ט ו') ממלכת כהנים וגוי קדוש. ואפס מקום פה להאריך בשאר הכתובים ממלכות): ה) כי שקטה הארץ. הייני מרחוק. ואין עמו מלחמה מקרוב (אנ"א גם בזה שכח הכותב מה שכתב לעיל (א' ד' ט') שקטת ושלוה ע"ש וע"כ כצ"ל כי שקטה הארץ ממלחמות מלכי' אחרים. ואין עמו מלחמה ר"ל שאין העם לוחמים עם המלך בקרב הארץ). ו) חומה דלתים ובריח. ואם אחת משלש אלה לא יעשה לה. בטלה המבצר כי דרשנו את אלהינו דרשנו כופל המלות להורות כמש"ל פסוק ג' דרישה את הי. ודרישה השני לתורה ולמצוה: ז) נושא צנה ורומח וגו' מגן ודורכי קשת. היינו כי הלוחם ראוי שתחלה יקדים תחבולה לעצמו שלא יהרג ואח"כ ישא זיין ללחום ולהרוג: י) בין רב לאין כח. כי לפי הטבע נצוח המלחמה ע"י גבורה. וכ"ש אם רבים וז"ש אין עמך לעזור בין רב היינו אופן היותר מועיל. לאין כח. הוא האופן הפחות יותר: כי עליך נשענו ובשמך שאנו היינו נשענים אליך במה שנקראת אלהי ישראל. ובשמך שאנו הוא במה שאנו מזכירין שמך תמיד. (כמש"ל ס"ז א'): יב) לאין להם מחיה שאין להם מתום בבשרם. על שם מחית בשר חי: יג) ויבוזו את כל הערים גו' וישבו צאן. רכוש וכל דבר שאין בו רוח חיים מקרי ביזה. ובעלי חיים נקרא שבי

טו ב) וימים רבים לישראל. היינו ארבע גליות ללא לאלהי אמת. זה בבל כמ"ש כל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה וללא כהן מורה זה מדי (אנ"ה זה השומע מפי אא"ז הגאון לא השמיע לנו סמך הדברים וללא תורה זה גלות מוקדן שכתבו על קרן השור כפרו בתורת משה רבכם ד) וישב בצר לו זה גלות האחרון כמ"ש והיה באחרית הימים האלה ושבת עד ה' אלהין בצר לך וגו' וגם רמז לשלשה חלקי התורה היינו אלות הברית. ותורה שבע"פ. ותורה שבכתב. ז"ש ללא אלהי אמת. זה האלות (אנ"א גם זה לא אבין אלא בדוחק) וללא כהן מורה זו תורה שבעל פה. וללא תורה זו תורה שבכתב: ז) חזקו ואל ירפו ידיכם כי יש שכר לפעולתכם. הוא ע"ד הכתוב ירמיה ל"א כה אמר ה' מנעי קולך מבכי וענייך מדמעה כי יש שכר לפעלתך וגו' והיינו כי שתיים עשתה אמנו רחל. האחת מבכה על בניה כדרך שבכו אבות העולם ואת שנית תעשה כסות דמעה את מובא ה' לכפר על חטאי בניה בטענתה ואני