אדרת אליהו על נביאים כתובים כג

קיום המעשים טובים כמ"ש יפיפית מבני אדם כו':

ח) בני יפת נקיט הכא שמונים פילגשים וששים מלכות שמונים פלגשים בני נח עד אברהם. בני יפת י"ד בני חם ל' בני שם כ"ו וכולן ראשי אומות הרי ע' אומות הוסיף עליהם שם חם ויפת רעו שרוג נחור. תרח ושני בניו נחור והרן ולוט הרי שמונים, (אנ"ה אפשר כוונתו ליישב מ"ש הרד"ק ובני גומר הניח מגוג ומדי וכו' כדי לקצר כי אין יחוסם בא לעיקר עכ"ל ולכאורה גם אין עיקר מבני גמר. אלא שבעים האומות קמ"ל וגם שמונים פילגשים ולא חשב כאן נחור והרן ולוט כדרך שלא חשב בששים מלכות שלשה מבני קטורה. (אנ"ה היינו אשורים ולטושים ולאומים). הוא הטעם שת"א (ראשית פ"ה ג') למשרין ולשנונין ולצגון (ערש"י ורמבן שם) וי"ב בני נחור וב' בני לוט ומספרם ששים ישמעאל ובניו י"ג בני קטורה ט"ז עשיו ובניו י"ו בני נחור י"ב כמ"ש (בראשית כ"ב כ"ג) שמנה אלה ילדה מלכה לנחור ופילגשו וגו' ארבעה ובני לוט ב' הרי ששים:

יב) אשר יצאו משם פלשתים. היינו מכסלוחים:

ואת כפתורים. שב אלמעלה על ומצרים ילד (ראב"ע במקומו):

יג) ובני כנען כאן ובפ' נח חשב בני כנען שנים עשר ופ' לך לך חשב עשרה ובואתחנן שבעה ובשמות ששה ובפ' בא חמשה והוא כי שנים ישבו להם על הגבול. סיני בדרום כמ"ש (ישעיה מ"ט י"ב) מארץ סינים תרגומו מארעא דרומא. וצידון בצפון כמ"ש בגבול נפתלי. מקום הגבולין לא קחשיב בנתינת ארץ כנען. הגם כי בהרבה מקומות נכללין הפרטים במספר העשיריות כמו מ"ב הוא מ"ם ומ"ם הוא מ"ב. וע"ב הוא ע' וע' הוא ע"ב. וכן אנ"י וה"ו שהם באמצען והם כוללין הראשון מלמעלה עד חציו והשני מחציו ולמעלה. וכן ע' אומות והם ע"ב עם עשיו וישמעאל דעל עשיו נאמר גוי כמ"ש שני גוים בבטנך ועל ישמעאל נאמר לגוי גדול אשימנו. ומשום דלא חשיב בנתינה מקום הגבולן. לא נאמר בלך לך אלא עשרה מהם אלא בשינוי השמות כי חוי האמור כאן נקרא שם רפאים. ועפ"ז יתכן מ"ש במס' שבת חוי שטועמין את הארץ בחויא. ולכאורה קשה דבשלמא חורי יצא להם לדרשה משום יתורי יושבי הארץ דכתיב גביה אבל חוי הוא שמו. ושמות לא נתנו לדרוש. אבל לפ"ז שפיר הוקשו לחז"ל מאחר דנקראו בפ' לך לך רפאים. למה נקראו כאן חוי ( אנ"ה היינו לפי הכלל שכלל לעיל בפסוק ג' דכל שם שבא בי"ם באחרונה אינו שם העצם כ"א שם האומה שיצאה ממנו. וכאן בד"ה ראשי אומות קחשיב ומדוע כ' כאן שם העצם חוי) ופרקי הוא פריזי. וקני וקניזי וקדמוני הוא ארודי צמרי חמתי. ובני עשיו לקחו קניזי מבני כנען. ועמון ומואב לקחו קני וקדמוני (אנ"ה עיין ב"ר סוף פר' מ"ד) (בדברים א' ז') פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו אמר בספרי שם זה עמון ומואב ואדום וכשחטאו ישראל במרגלים נאמר להם בעשיו ועמון ומואב כי לא אתן לכם. (אנ"ה היינו שסמך הכתוב הזהרת ארץ עשיו ועו"מ לפרשת מרגלים בסדר דברים. ומופלגים המה בסדר במדבר במעשה דקרח ובאר) לכן בואתחנן נאמר רק ארץ שבעה עממין. ובמראות הסנה (שמות ג' ח') הראה לו סוף המעשה. נאמר ששה. כי גרגשי פנה משם:

(יונ"ה אפשר מפני ששם א"ל הקב"ה אל מקום הכנעני וגו'. ובפ' בוא נאמר תחילה אל ארץ הכנעני וגו' ובסוף ארץ חלב ודבש מ' חלב ודבש דוקא. לא נאמר אלא חמשה כי בפריזי אין בה חלב ודבש (עיין פי' הרשב"ם):

יט) ושם אחיו יקטן. מוסב ג"כ על כי בימיו נתקטנו מספר שני הדורות עד ימיו חיו עד ס"מ שני ואח"כ לא חיו