אדרת אליהו על נביאים כתובים כב

דברי הימים א

א א) אדם שת אנוש. פסקא היינו מפני שג' הראשונים כוללים. אדם. כולל הכל. שת. שממנו הושתת העולם. ואנוש. אז הוחל לקרוא ומאנוש ואילך פרטים. והמה שלש שמות הכוללים. אדם על שם אדם אתם פחות ממנו בן אדם, ופחות ממנו אנוש כמ"ש (תלים ח' ה'). מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו והוא כי אדם יציר כפיו של הקב"ה ובדמות וצלם. שת. אינו אלא כדמות וצלם דכתיב ביה (רשות ה' ג') ויולד כדמותו כצלמו ויקרא שמו שת ובאנוש לא כתיב דמות וצלם (אמר נכדי המסדר בביאורו נראה אור דברי (ב"ר פ' כ"ג) בעון קומי אבא כהן ברדלא אדם שת אנוש ושתק ר"ל פסק פיסקא (וע"ש פי' מ"ב) א"ל עד כאן בצלם ובדמות כו') וע"ד הרמז בהיות כל מספר עשרה נחלק שלשה פעמים שלשה וא' הוא הכולל וכן הוא תמונת היו"ד עליון תחתון ואמצעי (ובכל נקודה ראש תוך וסוף ועם הכולל הוא עשר. לכן סדר הכתוב העשרה דורות שמאדם ועד נח שלשה פעמים שלשה ועשירי בפ"א שהוא הכולל:

ג) חנוך הוא השביעי והוא המובחר וכן בימים ובשבועות ובחדשים ובשנים ובשמיטין וכן באנשים משה שביעי מאברהם וכן בדוד נאמר והוא השביעי. (אנ"ה עיין ויקרא רבא פ' כ"ט) וכן רבינו הקדוש שביעי להלל וכמו שנתנה תורה שבכתב ע"י משה רבינו ע"ה כן נתייסד תורה שבע"פ ע"י רבינו הקדוש:

ד) שם חם ויפת. אין זה סדר לידתן ולא סדר חכמתן אלא לפי סדר חלוקתם בארץ ודרך ימין קחשיב שם נטל חלק שלישי במזרחי והוא אפריקי (אנ"ה יוסף בן גורין ושאר הסופרים כתבו בדרך אחר אולם הביאו דעות מדעות שונות ואין ספק דבריהם מוציא מידי ודאי הסכמת חז"ל כי סוד ה' ליריאיו) וחם ויפת חלקו המערבי לשנים חם נטל חלק הדרומי והוא אזיע, ויפת הצפוני והוא איראפיא. וכל השמות שנכתבו כאן הוא שם מדינות גומר נטל קרוב לקוטב הצפוני ומגוג אחריו וכן כולם. וכוש קרוב לקוטב הדרומי ומצרים אחריו ועילם סוף מזרחי ואשור אחריו:

(אנ"ה האומנם ברבה איתא גומר ומגוג זו אפריקי וגרמניא ובלא זה צריך דברי מדרש הנ"ל ביאור). לכן הכושים שחורים ביותר וגומר זו גרמניא לבנים ביותר וז"ש נגעים פ"ג מ"א בהרת עזה נראתי כגרמוני כהה והכהה בכושי עזה ועמ"ש הרמב"ם בפי' שם שכ' ומיוחס אל העצם אשר שמו גרמא עכ"ל וכתים הוא רומי כתרגום וצים מיד כתים ואתו סייען מרומאי וסנחרב הושיב בה ב"א והם נקראים רומיים והם שהחריבו בית המקדש וכן קים להו לחז"ל. מיושב בזה מה שהקשו הרי כתיים מבני יפת ורומיים בני אדום. והנה השמות שבאו כאן בלתי יו"ד מ"ם באחרונה. כמו גומר ומגוג הוא שם העצם של בן ההוא אלא שהאומה היוצאת ממנו נקראת ג"כ על שמו. וכל שם שבא כאן עם יו"ד ומ"ם באחרונה כמו כתים ודודנים. אינו שם של בן ההוא אלא נכתב על שם האומה שיוצאת ממנו. וע"ד הרמז סדר שמותם דכאן רומזים על מדת הצדיק שנאמר בנח איש צדיק תמים ראשית המדה הוא לימוד התורה לדעת את הדרך אשר ילך. ואת המעשה אשר יעשה שנית. אז יהיה סור מרע לקיים כל המל"ת שלישית אז יקיים ועשה טוב קיום המ"ע. כמ"ש סור מרע ועשה טוב שם מרמז על לימוד התורה כמ"ש טוב שם משמן טוב. (אנ"ה השומע מפי אא"ז הגאון זצק"ל לא השמיע עיקר המאמר בברכות אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה כו' ועליו אמר הכתוב טוב שם משמן טוב):

וחם מרמז על כבוש היצ"ה כמ"ש לעולם ירגיז אדם י"ט על יצה"ר ויפת מרמז על