אדרת אליהו על נביאים כתובים יט

שבע שנים. חוץ משנת הרביעית שהתחיל בו כמ"ש למעלה אבל השנת אחת עשרה הוא מן המנין:

ז ב) יער הלבנון. לפי שהיה שם הרבה עמודים עומדים והיה דומה ליער נקרא יער לבנון:

על ארבעה טורי עמודים. שהיו מסודרים הד' טורים לרוחב ונמצא ביניהם ג' אוירין של שלשים אמה הרי תשעים אמה ועובי כל עמוד ב' אמות ומחצה הרי מאה אמה ואורך כל טור חמשים אמה ובין עמוד לעמוד היתה עשויה רצפה של אבנים וכרותת ארזים על העמודים. שחפה את העמודים מן הקרקע עד הראש בנסרים של ארז שיהיה כחדר:

ג) וספון בארז כו'. פי' שהיה ספון בארז על העמודים וממעל על הצלעות היה ג"כ ספון בארז והצלעות הם חדרים שהיו עומדים על העמודים:

וספון פי' וחפה:

טו) הטור. פי' שהיה ט"ו חדרים בכל טור מפני שכל חדר עשר על עשר שכן הוא שיעור טרקלין והיה שלשה אוירים שכל אויר היה אורך נו"ן ורוחב למ"ד נמצא היה בכל אויר שלשה פעמים חמשה חדרים של י' על י' וכן היה בכל אויר הרי מ"ה חדרים:

ד) ושקופים שלשה טורים. פירוש כמו לשלשה טורים שהיה להג' אוירי' חלונות:

ומחזה אל מחזה. פי' חלון נגד חלון:

שלש פעמים. פי שהיה כן ג' פעמים לכל אויר שהיה לכל החדרים שבאותו שורה חלונות ה כנגד זה:

ה) כבועים שקף. פי' שהשקופי' היו מרובעים וכן הפתחים היו מרובעים:

מול מחזה אל מחזה. לפי שהיה ד' פתחים ה כנגד זה כי ד' טורי עמודים היו ובכל טור היה פתח נמצא היה המול ג' פעמים דהיינו מול פתח ראשון ושני ושלישי אבל וחלונות לא היו אלא שלשה כך לא כתיב שם מול:

ו) אולם העמודים. זיר' שעשה אולם לפני עמודי':

ואולם על פניהם. פי' שעשה עוד אולם לפני האולם העמדים ועב על פניהם פי' שעשה קורות על העמודים דהיינו שהיו עמודים וחיפם בנס' ועליהם קרות:

ז) ואולם הכסא. פי' שעשה אולם עוד לשפוט שם. וספון בארז. פי' שעשה רצפת של ארזים מאולם אשר ביער הלבנון עד אולם הכסא והיתה של ארז מפני שרבים בוקעים בו והיתה צריכה להיות עב וחזק לכך עשה מארז אבל בבהמ"ק היתה של ברוש:

ט) מגוררת במגירה. כי במקדש לא היה במגירה אבל בביתו היה במגירה:

וממסד עד הטפחות. פי' מן היסוד עד הקורה:

ומחוץ עד החצר הגדולה. דהיינו מן הקצה עד הקצה:

יב) ולחצר בית ה':

פי' ולחצר בית ה' היו ג' טורי גזית וטור כרותות ארזים מפני שלא היה להן תקרה לכך היו בארזים כדי לחזק:

יד) הוא ממטה נפתלי. אבל אמו היתה משבט דן:

טו) ויצר. פי' ויצק:

שמנה עשרה אמה. ובדברי הימים אמר ל"ה אמות לפי שהציקו שניהם בבת אחת והיה תקוע אחד בחבירו אמה אחת וט"ס נפל ברש"י שכתב שהיה תקוע א' בחבירו חצי אמה אלא כמ"ש. את העמוד השני פי' וכן היה ג"כ העמוד השני:

טז) חמש אמות. ולהלן אומר מעשה שושן ד' אמות והיינו עם הכותרת השני העומדת למעלה היו ה אמות' אבל בלא הכותרת היה ד' אמות כי הכותרת השניה היתה אמה :

יז) שבכים מעש' שבכה. פירוש שהיתה הכותרת כמו כדור גדול וחצי כדור העליון מעשה שבכה היה:

גדילים מעשה שרשרת. שהיו שרשרות שבהן היו תולין הרימונים האמור למטה:

לכותר, אשר על כו' פי' השבכה היתה בעליון בחצי כדור העליון דוקא:

שבעה. שבכים פי' שבעה חצי כדורים מבלושי' זע"ז:

לכותרת השנית פי בעמוד השני:

יח) ויעש את העמודים. פי נתנם על העמודים:

ושני טורים כו' לכסו כו' כי הרימונים עבים יותר מן השלשלאו'