אדרת אליהו על נביאים כתובים יח

הידעת חוקי השמים ומשפטים בארץ כמ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ וכולם נתחברו ע"י האדם בעשיית המצות כמ"ש בריש משלי:

יד) ויכליהו. שכלה מלאכת היציעות והקורות:

טו) מביתה. מבפנים:

בצלעות ארזים בנסרים דקים של ארזים שהן יפין לציפוי (ונ"ל שלכן נקראו צלעות שאין להם שטח רחב בעובי ואינו רק גבול וקו לכן נקרא צלעות ארזים):

ויצף את קרקע הבית. הוא הרצפ':

בצלעות ברושים בנסרי' דקים של ברושים והיינו לפי שהארז הוא גבוה ציפ' בו הכתלים וברושים אינם גבוהים כל כך אך הם רחבים יותר ויפי' יותר לרצפה עשה מהם רצפ' וזהו קורות בתינו ארזים לפי שהם חזקים רהיטנו ברותים הוא הרצפ' שהולכין עליהם הם מברושים:

טז) מירכתי וגו' בסוף הבית והיינו לסוף ארבעים אמה עשה קיר להפסיק בין ההיכל לקדשי קדשים:

מן הקרקע עד הקורות ויבן לו וגו' כלומר עד קורות קדשי קדשים לבד:

מבית לדביר. כי דביר הוא המחיצה בין היכל לקדשי קדשים וציפה מבית לדבי' דהינו מבית לקדשי קדשים:

יח) וארז אל הבית מפנימה. הארזים אשר בתוך קדשי קדשים היו מקולעות וגו':

פקעי' הוא צורות חיות ובהמות ולפי שדבר המצויר אינו נראה אצא חצי וחצי הב' דבוק אל קיר המצויר לכן נקרא פקעים מלשן בקע:

פטורי ציצים. פרחים פתוחים מלשון פטר רחם:

יט) ודביר בתוך הבית. עשה מחיצה בתוך ההיכל:

מפנימה הכין. כדי שיהא מקום מוכן בפנים להמחיצה ליתן שם ארון ה':

כ) ויצף את המזבח ארז. לפי שהמזבח שעשה משה לא היה רק אמה על אמה ורצה להוסיף עליו עוד אמה שיהא כפל כשל משה שכל המקדש היה כפל ששים על עשרים המשכן היה עשר על שלשים לכך ציפה התוספת בארז ואח"כ ציפה על הארז בזהב כמו שמפרש לקמן:

כא) הבית מפנימה. הוא קדשי קדשים:

ויעבר ברתוקות. כי והיכל היה גבוה מן הקדשי קדשים והיה נראה גג קדשי קדשים לכך העביר שלשלאות של זהב בכותל המפסיק בין קדשי קדשים להיכל דהינו מראש הכותל עד ראש הגג במשך כל רוחב ההיכל בכדי שלא יתראה גג עליות ההיכל ועל השלשלאות ציפה בטסין של זהב:

כב) וכל המזבח. כלומר אותו אמה שהוסיף בארז כמ"ש למעלה ציפה על הארז בזהב:

כג) שני כרובים. מראה אדם עם כנפים הוא הנקרא כרוב בכ"מ:

עצי שמן. הוא עצי אפרסמון:

כה) וקצב אחד. משקל א':

כז) ויפרשו את כנפיהם. הם בעצמם הפרישו את כנפיהם בהנתנם בקדשי קדשים:

כט) מלפנים ולחיצון. להיכל ולקדשי קדשים:

לא) מזוזות חמשית. שלא היו מרובעות אלא בחמשה צדדים:

לב) וירד על הכרובים מפני שלא היה כל כלי ברזל נשמע בבנין בית המקדש לכך עשו מזהב טוב אשר הזהב ההוא היה כמו דונג ולא היה נצרך לכל ברזל וזה הזהב הוא הנקרא כסף שמכסיף כל הזהבין ולכך כתיב וירד:

לג) מאת רביעית. בארבע' צדדים ולא כמו אילי ק"ק אשר שם חמישית. לד) שתי דלתות. כלומר שני שערים היה להיכל שני צלעים וגו' כל שער היה נפתח בשני חצאין באמצע גלילים ושתי קלעים כלומר וכל חצי שער היה נקלע ונקפל לאחוריו ובמקום אשר נתקפל היה בעיגול שלא יהיה חוד שפת הדלת מעכב מלכפול ומחמת זה נגלל חצי הדלת על חצי הב':

הדלת השנית גלילים וכן הדלת השניתכלומר חצי השני שבדלת היה ג"כ נגלל כראשונים:

לה) מיושר על המחוקה כלומר שהיה מחוקה על הדלת הכרובים והתימורת בבליטה והיה בציפוי הזהב שוקע בכדי שיהא מיושר על המחוקה לח) בירח בול. הוא מה שנקרא אחר ירידתם לבבל מרחשוון. לכל דבריו פ' הגם שבית המקדש עצמו נגמר בתשרי בז' בו כידוע מ"מ שארי דברים הנצרכים לבית הם נגמרו במרחשוון וזהו לכל דבריו וגו':