אדרת אליהו על נביאים כתובים יד

עמון כו' ויתנם כו' ויכנעו בני עמון כו' אף מרומם ולא נאמר אף מחיה לפי שישועת יפתך היה באף שנשחטו מישראל י"ב אלף וגם בתו. ד"א אף מרומם אעפ"י שאין ממנין פרנס על הציבור אא"כ נמלכין בציבור כמו בבצלאל וכן אביגיל השיבה תשובה נצחת לדוד. ד"א מורד במלכות הוא. א"ל וכי מלכות אתה חסר לך הכתר מלוכה וכמ"ש בירושלמי שלא היה מוסכם למלך מכל ישראל. וכן דרשו שם כשברח דוד מאבשלום היה מתכפר בשעירה כהדיט. אעפי"כ הוא יתברך בכבודו ובעצמו מרומם כמו שאמר אדוניהו כי לי היתה המלוכה ועלי שמו כו' ותשב המלוכה כו' כי מה' היתה לו אם ה' לא ירומם את האדם שוא הוא השמת פני העם למלוך את האדם או לרוממו. וע"ד שדרז"ל כ"מ שנאמר אף הוא לרבות. אף מרומם אף ריש גרגותא מן שמיא שנא' והמתנשא כו'

ח מקים מעפר דל. על ידי שמשון שעזרם מפלישתים השפלי' מאד והיה בחי' אחרונה עד לעפר, כמ"ש ארם מקדם ופלשתים מאחור, דל נאמר על שמשון שעזרם וקראם דל שלא היה לו עוזר ותומך מב"י אלא הוא בעצמו נלחם עמהם ולא היו יכולים לעוזרו עד שהוכרחו למסור גבורה ביד פלישתים ועליו נאמר יהי דן נחש עלי דרך, ונחש עפר לחמו והוא אכל בכל פה הפלשתים הנמשלים לעפר. מאשפות ירים אביון הוא בימי שאול כי היושב על העפר הוא החסר מכל טוב ואין לו על מה לסמוך עד שהוריד לעפר אבל היושב באשפה הוא גרוע יותר שהוכרח לישב במקום הטינופת ואין לאל ידו להצילו משם ומאשפות ירים אביון הוא אז כאשר נלקח ארון אלהים והעמידן במקום אלהיה' שהוא אשפת' ולכן אמר אביון שתאב לכל ואין לאל ידו להשיבו וכן התאוו תאוה להשיב ארון ה' ממקום אשפות וה' הרים אותם בהשיבם הארון כידוע להושיב עם נדיבים נאמר על ימי דוד ושלמה שאז היה במעלה עליונה וכמ"ש חז"ל אין מקבלים גרים לא בימי דוד ושלמה ולא בימות המשיח השווה מדרגתם למדרגת המשיח, וכסא כבוד שנתן ה' לדוד הנחילם לעולם כמ"ש ונאמן ביתך וכו' כסאך יהא נכון עד עולם, ואמר וכסא כבוד לפי שישב שלמה על כסא ה' והוא כסא כבוד ושמש בכסאו כי כן נתן לו ה', ואמר להושיב עם נדיבים כונתו על דוד לפי שהאבות נקראו נדיבים והם היו רגלי המרכבה והקב"ה עשה לדוד רגל ד' כידוע וז"ש להושיב עם נדיבים. וכסא כבוד ינחילם כונתו על מלכות בית דוד כמ"ש וממלכתך עד עולם לפניך. כי לה' מצוקי ארץ. ואח"כ שנפלו מלכות בית דוד בגלות כו' הבטיח עוד לא יסור שבט מיהודה כו' אלו ר"ג שבבבל שרודין את כו' ומחוקק אלו ב"ב של הלל כו' והוא ההבדל בין תבל ובין ארץ כי ארץ נאמר על ח"ל ותבל על ארץ ישראל. וזשה"כ כו לה' מצוקי ארץ. ע"ד מלך במשפט יעמיד ארץ והם ר"ג שבבבל שרודים את העם לקיים המשפט ומשפט הוא עמוד העולם ועליו הוא מצוקי ארץ וישת עליהם תבל זה א"י המתקיימת על עמוד התורה כי א"י עומד על אבן שתיה ועליו היה עומד הארון והוא קיום הארץ כמ"ש על מה אדניו הטבעו והוא העמוד שח"ל עומד עליו. או מי ירה אבן פנתה זה אבן שתיה שעליו א"י עומד וז"ש וישת עליהם תבל אבן שתיה ששת עליו תבל

ט רגלי חסידו ישמור. עתה מספר השגחת הש"י עלינו בגלות בבל שמר אותנו כמ"ש ירמיהו. הראני ה' והנה שני דודאי תאנים כו' ושמתי עיני עליהם לטוב וזהו רגלי חסידיו כו' כי הם היו חסידים כו' ואת אילי הארץ לקח