אדרת אליהו על נביאים כתובים קכו

שהוא תמורת הניתך כ"א המבדיל והמבדיל בין הפסולת למין הראוי לתמורת הניתך כ"ב הדוחה. והדוחה הפסולת לחוץ מן הקרב: כ"ג המגדל והמגדל תמונת הצומח כ"ד המוליד והמוליד זרע בדמותו כצלמו: ומכל אלו הכ"ד נעשה החי ונתוסף בו המרגיש. והמעורר. והמניע. והמרגיש נתחלק לחמשה כחות לפי החמשה חושים שמשמש בהם והיינו כ"ה ראיה כ"ו שמיעה. כ"ז ריח כ"ח טעם. כ"ט מישוש וכנגד חמשה חושים הנ"ל שבאבר הגוף נשתתף לכל אחד כמו כן כח במוח א"כ בין הכל ל"ד כחות: ל"ה המדמה ועוד ה' כחות פנימיות ל"ו המרכיב המדמה המרכיב ב' דמיונות כא' אף מה שלא ראה בחוש מורכב כמותו ל"ז השומר השומר בקרבו הדמיון: ל"ח המחשבה המחשבה הזוכר. וז"ש ל"מ הזוכר זכור ושמור בדיבור א' נאמרו אלא שזה במדמה וזה במחשבה: מ' חפץ השכלי והמעורר אשר נתוסף בהחי נחלק ג"כ לשלשה מ"א אהבה כחות אם התאו' תעוררנו ואם הכעס. ואם החפץ מ"ב שנאה השכלי. והתעוררת התאוה גופה נחלקת לששה מ"ג חמדה כחות אם כח התאוה שע"פ אהבה תעוררהו מ"ד גיעול לקרב ואם כח השנאה שבתאוה תעוררהו לרחק או חמדה וגיעול או הנאה ועצב: והמה מ"ו עצב נכללין בטוב וערב ומועיל ובכל א' דבר והיפוכו: מ"ז יראה והמעורר שע"פ כח הכעס מ"ח אבירות נחלק לחמשה כחות והם מ"ט תוחלת היראה. ואביר לב שאינו נ' יאוש מתירא (כמ"ש מתעבר נ"א כעס ובוטח) תוחלת. ויאוש. וכעס: ס"ד כחות והמניע אשר ניתוסף המשלימים בהחי נחלק ג"כ לשלשה. המיישר. הצווי. המשלים את הצווי. והמשלים את הצווי משמש לי"ב פרקים והן י"ב ראשי האברים וי"ב חושים דס"י. ומה שחשבנו ה' חושים הוא ענין אחר. וכח התנועה עצמה הרי י"ג כחות במשלים את הצווי: ס"ז הצווי והצווי משמש עם שלשה עם המדמה והמחשבה והשכלי הרי ג' בצווי. ע' המיישר והמיישר משמש עם שלשה עם התאוני כעסני וחפץ השכלי הרי ג':