אדרת אליהו על נביאים כתובים קכב

יזקין בארץ שרשו ובעפרימות גזעו: ט) מריח מים יפריח ועשה קציר כמו נטע. אמר כי אם נכרת העץ או יזקין בארץ שרשו. שורש הוא למטה ומקומו נקרא ארץ. גזע הם השרשים הקטנים הסבוכים בקרקע. ומקומם נקרא עפר. ואל ב' אלה יש תקוה. כי אם יהיה נכרת. הנה אח"כ יתגדל ויהיה כאלו נטעוהו מחדש. וכן אם ימות ואח"כ בא עליו מים. הלא יפריח. לא כן האדם. וזהו: י) וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו. כלמר אדם אין לו תקוה בב' אלה בין ויחלש בין ויגוע אדם. בב' אלה ואיו. ובין כך ובין כך וגבר ימות ואיו

טו א) ויען אליפז כו': ב) החכם יענה דעת רוח וימלא קדים. בטנו: שחק עליו לאמר החכם יענה דעת רוח. איך יפגום הדבור. וימלא קדים בטנו. איך יפגום המחשבה: ג) הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם. כי לפעמים אדם עושה דבר שיהנה מיד. ויתפאר בו תיכף ולפעמים יעשה דבר שיתהנה ממנו לאחר זמן. אבל אצלך נעדרו בם שניהם. וזהו לא יסכין מיד. ולא יועיל בם לאחר זמן. או יש לומר כי האדם מדבר דברים השייכים לו לתועלת עצמו וצרכו. ואם אינם נוגעי' לעצמו יהיה הדיבור לתועלת חבירו. אבל דבריך אינם כן וזהו לא יסכין לעצמך. ולא יועיל בם לאחרים: ד) אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל. תמעיט התפלה לאלהים. שיחה היא תפלה כמו לשפוך שיחו: ח) הבסיד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה, ט) מה ידעת ולא נד תבין ולא עמנו הוא. הזכיר לו במאמר זה כל הד' דברים. חכמה בינה דעת רוה"ק. ושאל אותו הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה שתהיה ממעט החכמה מכפי היותה בכדי שתוכל לקחת אותה לך: יח) אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם. חכמים אותם שהחכימו וידעו מעצמם. ולא כחדו לא מנעו מהגיד מה שקבלו מאבותיהם: יט) להם לבדם נתנה הארץ כו'. והיו יכולים להשיג ידיעת כל הדברים כי הם היו המושלים בקרב הארץ: כ) כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ: מספר שנים אשר נצפנו לעריץ בכל השנים הוא מתחולל. כמו חלל. רשע הוא לשמים. עריץ הוא לבריות: כב) לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב לא יאמין אין לו קיום. וזהו וצפו הוא כו' שרואה בעצמו אחריתו כיום מר: כט) לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם. ר"ל מן שלהם מה שהזמינו לו מן השמים אינו בא לידם. כי תתעכב ההשפעה בטרם תקרב אליהם. וזהו לא יעשר ולא יקום חילו. לא יתקיים העושר כי כרגע לוקחים ממנו

טז יט) גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים. עד הוא מה שרואה בעצמו ושהדי. מה שיודע מאחרים לכן אמר אצל. ושהדי במרומים. (אמר אברהם בעריש כך מצאתי בהעתקת המעתיק ואין אני מבין מה העתיק לכן לא רציתי לשנות רק העתקתי אות באות. ובכל הקונטרס אשר אני נותן לפניך הנה ברוב יגיעה האיר ה' את עיני לבוא על כל נעלם בכוונת רבינו הגר"א ז"ל. כי ההעתקה הבאה לידי היא מכ"י איזה נער קטן הבלתי יודע ימינו ושמאלו. מלא טעותים ושיבושים גם לשון הפסוקים עצמם העקים ועוות. ואשר היה בידי לתקן תקנתי בע"ה)

יז ט) ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יוסיף אומן. צדיק במ"ע. וטהר ידים יוסיף אומן בל"ת. ולכן אמר בו אומץ: יד) לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה. אבי הוא העפר אשר נוצר ממנו.