אדרת אליהו על נביאים כתובים קכא

כמ"ש (יונה ב') הארץ בריחיה בעדי לעולם. יסגר אל איש ולא יפתח. (איוב י"ב) ויקהיל. שנתקבצו עליו כל הבעלי דינים: יא) כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן: יב) ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד. עיר פרא הוא בלא מצות. עיר פרא הוא פר ופרא ותכליתו הוא להולד אדם. כמאמר סוף דבר כו' ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם. והוא מה ומי: יג) אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך: יד) אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה. הורה לפניו כל ד' חלקי התשובה. הכינות לבך. החרטה בלב. ופרשת כו'. בוידוי. אם און בידך מהעבר. ואל תשכן להבא טו) כי אז תשא פניך ממום והיית מוצק ולא תירא: טז) כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר ג' מיני חולים יש. א' מום בגופו. ב' חלוש בכוחותיו. ג' מרובה בדאגת הלב. כמ"ש והסיר ה' ממך כל חולי זה הרעיון. שהוא קשה מכלם. כמ"ש ורוח נכאה תייבש גרם ורוח נכאה מי ישאנה. וזהו שאמר כי אז תשא פניך ממום הוא הא'. והיית מוצק כו' הוא נגד הב' שיהיה חזק ובריא בכוחותיו. כי אתה עמל תשכח. הוא נגד הג' שיעברו ממנו דאגות הלב. וכל הצרות שהיה לו יהיה נשכח מליבו. ולא ירגיש עוד בהם. גם אם יזכור אותם בפהו כמאמר זכור בפה לא תשכח בלב. וזה כי אתה עמל תשכח בלב. כמים עברו תזכור בפה. גם אם תזכור אותם בפה יהיו רק כמים עוברים (מ"ד פחז כמים) שלא נשאר מהם כל מאומה: יז) ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה. שהולך ואור עד נכון היום. ואמר על ב' חלקי הזמן תעופה כבקר תהיה. החיים והמות תעופה. החושך שלו בעת מיתתו יהיה לו כבוקר העולה הזה דומה ללילה והעוה"ב ליום וזהו כבוקר תהיה: יח ובטחת כי יש תקום וחפרת לבטח תשכב: יט) ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים: כ) ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפתן נפש. אמר כי הצדיק לבטח ישכב בקבר כמאמר ובשרי ישכון לבטח. ורבצת. בג"ע. ובטחת כי יש תקוה. לתחית המתים ולע"ל שאז יזכו לתחיה. ותהיה שלום בכל הזמנים וזהו ורבצת ואין מחריד. שלא יפחד עוד כמאמר ועניתיך לא אענך עוד. וחלו פניך רבים כאשר תעלה לג"ע העליון. והן ג' דרגין עד נר"נ. אבל הרשעים תכלינה עיניהם כי יצפו לישועה ולא ימצאו. ומנוס אבד מנהם לאחר מיתה. כמאמר נפשות רשעים שוממות והולכות ואמר אל יבטיחך יצרך שהשאול בית מצות לך. ותקותם מה שהם מקוים לעוה"ב למפח נפש. כמאמר ורבים מישיני עפר יקיצו כו' אלה לחיי עולם כו'

יב ד) שחוק לרעהו אהיה קורא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים. ר"ל הם שוחקים ממני. ומי הם אותם המצליחים דרכיהם והמלין בהם כאלו קוראים אל ה' ויענם. היינו שמשפיע להם שפע גדולה אליהם יהיה הצדיק תמים לשחוק: ה) לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל. לפיד הוא האד' אשר יש לו תמיד שבר רוח הוא בוז ונבז' לעשתות שאנן. לאותושיושב ברעיונו' שקטות ובמחשב' בטוחות לאמר כי נכון הוא למועדי רגל אל הלפיד הזה ראוי ונכון להיות רגליו מועדות ונופלות: יב) בישישים חכמה וארך ימים תבונה. ישישים הם הזקנים בימים ואורך ימים הם שהיה להם ימים של טובה באין צער. חכמה היא מה ששומע מאחרים או רואה דברי חכמה. תבונה הוא מה שמבין מעצמו והוא רק אצל אותו שלא היה לו צער מימיו. הוא יוכל להשיג לב מבין

יד ז) כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחלוף ויונקתו לא תחדל: ח) אם