אדרת אליהו על נביאים כתובים קיט

יונקתו תצא. אלו בניו. כי פרו ורבו מאד על גל שרשיו יסובכו. זה ממון שמעמידו כי הכסף יענה את הכל. בית אבנים יחזה זה בית או יש לומר ובית עכביש מבטחו זו אשה כמ"ש בטח בה לב בעלה ישען על ביתו. אלו הבנים. כמליצתם ז"ל בעינא חוטרא לידא כו'. ועל גגתו יונקתו תצא. זו אשה (עי' במדבר רבה י"ח) על גל שרשיו יסובכו אלו הבנים: יח) אם יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך. יבלענו מוסב על הגוף בעצמו. ממקומו הוא הבית וכחש בו. זה ממון. לא ראיתיך. על הבנים שלא יראה אותם עוד: יט) הן הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו. ר"ל כל הרכוש הזה היה משוש דרכו. ובכל ימיו שש ושמח בהם. ועתה הוא בא ליד אחר. וזהו ומעפר אחר יצמחו. כמאמר רז"ל ב"א דומין לעשבי השדה הללו נוצצין והללו נובלין. והכל הוא מהעפר. בין טוב ובין רע. קטון וגדול: כ) הן אל לא ימאס תם ולא יחזיק ביד מרעים. ההבדל בין תם וישר. כי הישר הולך בדרך טובה מחכמתו ובתבונתו הישרה. ותם הוא ההולך לפי תומו. וגם כי לפעמים יזדמן שיעשה מעשהו זר מעשהו אכן להיותו להיותו בתמימו' ע"כ לא ימאס אותו הקב"ה. כמאמר יצפון לישרים תושיה. היינו אל הישרים יעזור ית' בעצה נדיבה. מגן להולכי תום. כלומר אל ההולכים לפי תומם הוא ית' יגן עליהם שלא יבוא אליהם ענין רע. כי אינם יודעים לשמור את עצמם. וזהו הן אל לא ימאס תם. ולא יחזיק ביד מרעים. כי אל המרמים לא יתן חוזק. אבל סוף בעלי זרוע ליפול. ואמרו ז"ל האלהים יבקש את הנרדף. רשע רודף צדיק ואפילו צדיק רודף רשע והאלהים יבקש את הנרדף. ולכן אמר ולא יחזיק ביד מרעים אף שהוא רודף את הרשע. אבל אחר שכוונתו להרע והוא היפך מהתם. שאין כוונתו להזיק: כא) עד ימלא שחוק פיך ושפתיך תרועה: כב) שנאיך ילבשו בשת ואהל רשעים איננו. בושת היפך הכבוד. כמ"ש ואלה לחרפות ולדראון עולם. חרפה היא בושה בנפש. דראון כליון בגוף. ובכל אשר לו וזהו שונאיך. בלב ונפש ילבשו בושת. ואהל רשעים איננו כל מאומה לא ישאר ממנו. אבל אתה ימלא שחוק פיך. כמ"ש אז ימלא שחוק פינו ושפתיך תרועה. הכפיל לשונו לומר כי לא לבד ימלא שחוק פיך. דבר הנוגע בסתר. אבל עוד ושפתיך בגלוי ימלאו תרועה. כמ"ש הריעו לה' כל הארץ: ט

ד) חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם. נצחון המלחמה הוא ע"י ב' סבות. א' מסבת גבורתו. ב' מסבת חכמתו. כמאמר טובה חכמה מכלי קרב. והקב"ה שהוא חכם לבב עד שהוא הוא המחכים הלבבות. גם ואמיץ כח עד כי הוא הוא המאמץ כל הכחות. לכן מי הקשה אליו וישלם וישאר בשלום: ט) עושה עש כסיל וכימה וחדרי תימן. ג' דברים שהעול' מתנהג בהן. קור וחום ורביעה. נמשכות מג' מזלות אלה עש כסיל וכימה. וחדרי תימן משם באים הרוחות. כשהקב"ה רוצה להביא פורעניות על העולם בא הרוח מהם. זה רק לפרקים: י) עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר. גדולות הם ע"פ הטבע. נפלאות הם מה אשר חוץ לטבע. לכן אמר בגדולות חקר ובנפלאות מספר. כי מספר שייך בדברים נפרדים כי הנסים אשר חוץ לטבע לאו בכל שעתא ושעתא אתרחיש כו'. רק לפרקים מועטים. אבל בגדולות כתיב חקר כי הוא דבר הנוהג בתמידות: כב) אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה: כג) אם שוט ימית פתאום כו': כה) ארץ נתנה ביד כו'. ר"ל על כן