אדרת אליהו על נביאים כתובים קיג

שאוכל לסבול היסורים. וכלל במאמר זה ב' תמיהות א' כי היסורים כבדים כ"כ עד שאין אופן לסובלם גם אם היו מוגבלי' לזמן מועט. והב' כי ימי האדם מועטים וקרוב הדבר שיקרה לו המות טרם יגיענו הטוב המקוה. וע"כ אחז לב' אלה ב' סוגי דמיונות. אבן ונחושת. כי האבן רחוק מאוד מן ההפסד. ויכול לסבול הרבה מן המקרים והפגעים. והנחושת יש לו מעלה שהוא מתקיים זמן רב. וזהו שאמר אם כח אבנים כחי היינו שאוכל לקבל יסורים קשים כאלה. אם בשרי נחוש. היינו שיתארך בשרי זמן רב. הלא הימים הם מועטים והוא נמשך למ"ש ומה קצי כי אאריך נפשי. ודע כי מה שהזכיר בהפלאה זאת את הנפש כי אאריך נפשי. כי הנפש סובלת הצער מן היסורים כמאמר ויוסיף דעת יוסיף מכאוב. כי אינו דומה צערו של קטן לצערו של גדול. כי הגדול נפשו מרגשת יותר מן הצער כי יש לו דעה והשכל להבינו משא"כ הקטן. וזהו שאמר כי אאריך נפשי. וכוונתו על הקץ של היסורים שיגיע קצם וסופם להפטר מהם ולראות בטוב. אחר כי מספר ימי חיי האדם המה קצרים לכן נפשי בחלה מהם:

יג) האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני. מאמר עזרה מוסב על עזר הבא מאתו ית"ש ותושיה היא עצה שנותנים בני אדם. ואמר האם אין עזרתי בי ר"ל הלא ידעתם שאין עזר לי כעת מן הקב"ה וגם תושי' מבני אדם נדחה ממני:

יד) למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב. דע כי תכלית האדם לב' דברים א' לקיים מאמר את אלקים ירא ואת מצותיו שמור הב' שיטיב גם לבני אדם ויעשה חסד עמהם כי עולם חסד יבנה. והם שני שרשי התורה. כמאמר בכל דרכיך דעהו זו פרש' קטנה שכל התורה תלויה בה. והשני ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה ואידך כו'. ולעומת ב' אלו נתן ית' לאדם ב' מתנות טובות. והוא מאמר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם. ואם אין בו ב' דברים אלו היראה וחסד. מונעים ממנו ג"כ החן והשכל הטוב. וזהו שאמר האם אין עזרתי בי כו'. ר"ל הלא ידעתם כי אין לי עזרה מהשם. ולא תושיה מבני אדם. ובזה אני דומה למס מרעהו חסד. ר"ל אני דומה אל אדם המונע חסד מרעהו. ויראת שדי ג"כ יעזוב. כי העושה שתי אלה. שהוא מונע א"ע מעשות חסד עם בני אדם ועוזב יראת שמים הוא ראוי לאבד ממנו ב' המתנות הנ"ל. לא עזרה מהקב"ה ולא תושיה מבני אדם והנה **(והבנתי מתוך מלות המעטות האלה נראה כי הבאור כך הוא לכוונת רבינו הגאון נ"ע. כי כבר יזדמן שיתרצה א' לקבל ד' וה' הכאות בשביל איזה סך שיפסקו לו. כי הממון חביב עליו מגופו והוא אך בתנאי שלא יארכו לו ימי ההכאה ולכן יאבה ויבחר בהטובה והמתנה ויקבל על עצמו לסבול יסורים על שעה קלה. אמנם כאשר תאמר לו לסבול יסורים ימים רבים ותתן לו בעבורם מלא ביתך כסף וזהב עכ"ז לא ירצה לא בהם ולא בשכרם בחשבו עם נפשו אחר שלא יקבל הטובה ההיא בלתי אחרי סבלו היסורים הקשים ההם במשך זמן ארוך מי יודע אם יספיק כחו לסבול אותם עד שיפטר מהם בשלום פן ימות תחת ידם. וזאת היתה טענת איוב. גם אם אומר שע"י היסורים יתחרק העון ואחריתו ישגה מאד. הנה ע"ז אמר מה כחי פי אוחל. ר"ל אם היו היסורים מוגבלים על שעה קלה הייתי מכריח א"ע לקבלה באהבה עבור רב הטוב הכא ונמשך לרגליהם. אבל בהיות הטוב ההוא אמר ייטיב ד' לי **)