אדרת אליהו על נביאים כתובים קו

סתרים. וכמו שתמצא מבואר בביאורנו על משלי וכמו כן הענין בנבואה. כי הנביאים אליהם באה הנבואה ביום והיתה כנחל נובע. וזה ואלי דבר יגונב כי דרך הגנבה להזדמן אך בלילה. כמאמר ובלילה יהי כגנב. ותקח אזני שמץ מנהו. אך מעט מן המעט. רק התמצית:

יג) בשעיפים מחזיונות לילה בנפול תרדמה על אנשים כי אין הנבואה בא כ"א ע"י ב' דברים. והם ע"י טה' המחשב' וגודל ההבנה והב' הפרישו' וההתבודדות. אבל בעלי החלומות הכנה שלהם היא בשעיפה מחזיונות לילה. היינו המחשבות שמחשב על החלום. ובנפול תרדמה כו'. היא ההתבודדות שלהם. מה שאין בנביאי' כאלה הדברי':

יד) פחד קראני ורעדה כו'. דממה וקול אשמע. כאן נכלל כל סתרי עניני נבואת החוזה ואופניה:

יז) האנוש מאלוה יצדק אם מעושהו יטהר גבר. להבין התחלפות הלשון אנוש וגבר. אלוה. עושהו. יצדק יטהר. לפי שהיה מתלונן על ב' דברים. א' מצד הנותן. כאלו כביכול עושה לו עולה. ב' מצד המקבל. כאלו הקב"ה אינו מכיר ח"ו את טוהר לבבו שהיה תם וישר ירא אלקים. ונאמר יראת ד' טהורה עומדת לעד. וע"ז באה התשובה בנבואה. האנוש מאלוה יצדק. ר"ל אנוש ופחות המעלה אם יכול להצדיק יותר אפי' מן המלאך המכונה בשם אלוה. וכש"כ מהבורא ית"ש וזהו תשובה על תלונה הראשונה. אם מעושהו יטהר גבר זהו מענה על תלונה הב'. שאמר שאינו מכיר את טוהר לבבו. לכן אמר אם מעושהו שהוא עשהו ובורא אותו מתחלה ויצר לבבו וכבר מוחלט שבהכרח ידע היוצר תבונת הנוצר על ידו. כמאמר היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם. וזהו אם מעושהו יטהר גבר. ר"ל שיהיה האדם יותר טהור מכפי ידיעתו ית' בהאדם:

יח) הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה. לפי שנמצאי' ב' מיני נבדלים כמאמר עושה מלאכיו רוחות כו'. מלאכים הם העומדים בשלחותו ומשרתיו הם העומדים קבועים ברום עולם לשרתו. וזהו שאמר הן בעבדיו הקבועים לא יאמין. שאינם עומדים בקיום נגדו. ובמלאכיו היינו שלוחיו ישים תהלה. שאינם נאמנים בשלחותם:

יט) אף שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש. כמו הבית יש לו ג' סיגי פחיתות. החומר הוא מעפר. ויסודו בעפר ועש אוכלתו. כן האדם נמצא אצלו ג' סוגי פחיתות. שחומרו מעפר ויסודו מעפר. הוא אדם הראשון כי ממנו נסתעף מן האנושי. הגופות והנשמות. ורמה אכלתו במותו וזהו אף שוכני בתי חומר כי האדם דומה ממש בפחיתותו אל פחיתות בית חומר:

כ) מבוקר לערב יוכתו מבלי משים לנצח יאבדו. אמר כי עוד לו ג' פחיתות אחרות. מבוקר לערב יוכתו מבלי המשך הזמן. כמאמר בבוקר יציץ. בתקפו וגבורתו ואח"כ כצל יחלוף. ב' מבלי משים שמו על שפתו. שאיני נזכר. עוד. ג' שיאבד לנצח. היפוך מהנאמר אצל הצדיקים ונתתי להם בביתי כו' שם עולם כו' (ישעיה נ"ו):

כא) הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה. לפי כי ג' מיני הצלחה יזדמנו אל האדם חכמה גבורה ועושר. כמאמר אל יתהלל חכם בחכמתו כו' (ירמיה ט) וכן אמרו מלאך הממונה על ההריון שואל מה תהא עליה גבור כו' עשיר כו'. ולכן אמר הכתוב אל יתהלל האדם בב' מעלות האלו כי אם בזאת יתהלל המתהלל כאשר יגיע בהם אל מעלת הנבואה. והוא השכל וידוע אותי. וג' אלה נגד ג' חלקי האדם. והם נפש וגוף וקנין. החכמה בנפש השכלית. הגבורה בגוף. העושר בקנין. ובמותו. יסעו ממנו ב' אלו. הגבורה והקנין