אדרת אליהו על נביאים כתובים קה

אליפז כי אין תלוי כלל במזל. אבל הלא יראתך כסלתך. כלו' כל בטחונך ראוי להיות על יראתך ועבודתך וכן תקותך ראוי שתהיה על תום דרכיך. ולא היה לך לחטוא. כי באין ספק חטאת וישר העוית וכמ"ש הלאה (ה' ג') אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאום אשר לביאורנו שם נתבאר כי אין במזל להרע ולהטיב רק הכל בא ע"י ד' ית' כי הוא יכאוב אם יחטא לו אדם. ואח"כ יחבוש אם ישוב בתשובה ולכך ראה גם אתה לשוב ויהיה סופך כמ"ש בשש צרות יצילך כו':

ז) זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו. נקי הוא לשמים. וישרים הוא לבריות במשאם ומתנם עמהם כמו שאמרו חז"ל (קידושין מ') אמרו צדיק כי טוב וכי יש צדיק טוב וצדיק שאינו טוב אלא טוב לשמים ולבריות זהו צדיק טוב, טוב לשמים ורע לבריות זהו צדיק שאינו טוב. היינו כי אותו שהוא אך טוב לשמים ואין טובו ידוע לבריות אין לו שכר בעוה"ז אבל טובו צפון גנוז לעוה"ב. ואותו שהוא טוב לשמים ולבריות המכונה צדיק טוב עליו נאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו א) ומעתה יתכן כי אצל נקי שהוא הטוב אך לשמים אמר אבד. היינו מי הוא הנקי הנאבד מן העוה"ב. ואצל ישרים שהם טובים לשמים גם לבריו'. אמר נכחדו. לומר איפה נכחדו הישרים מן הכל. מזה ומבא:

ח) כאשר ראיתי חורשי און וזורעי עמל יקצרוהו. חרישה זריעה קצירה הם משל על המחשבה. ודבור. ומעשה. וכלם על רוע מעשיהם:

ט) מנשמת אלקי יאבדו ומרוח אפו יעלו. נגד נשמה ורוח אמר אבידה וכליון. והוא מן העוה"ז ומן העוה"ב:

י) שאגת אריה וקול שחל ושיני כפירים נתעו. ג' שמות יש אל הארי כפי התחלפות ג' עתותיו. בבחרותו ובאמצעיתו. ובזקנותו. בבחרות ימיו הבריו' מתפחדים משיניו כאשר עומדים אצלו. ואח"כ מתיראים משאגתו כאשר שומעים מנגדו. ואח"כ מקולו אף ברחוק מקום. כמארז"ל ג' כל זמן שמזקינים נתוספה גבורתן. ואחד מהם ארי ליש אובד מבלי טרף ובני לבייא תפרדו. ליש היא נקבה בלא בנים. ולביא יש לה להבנים כמאמר (יחזק' י"ט). אמר לביאה והם אלמנותם ויתומם שהם יתפרדו וזהו אובד לשון זכר שהיא נקבה הנכללת בדכורא ונקראת נקבה וכאשר אשה נכללת בדכורא נקראת זכר והם יתפרדו ואין להם אב ואם:

יב) ואלי דבר יגונב ותקח אזני שמץ מנהו. ע"ד מאמר (משלי ט') מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם והתחלת המאמר שם מדבר משבר התורה והחכמה ואמר טבחה טבחה מסכה יינה כו' מי פתי יסור הנה לכו לחמו בלחמי כו'. ואח"כ הזכיר ג"כ צד ההיפך ואמר תומיה פתיות כו'. מי פתי יסור הנה כו'. מים גנובים ימתקו. אשר בהשקפה הראשונה דברי שניהם שוים. זאת אומרת מי פתי יסור הנה. וזאת אומרת מי פתי יסור הנה אלא שזאת אומרת טבחה טבחה מסכה יינה כו'. וזאת אומרת מים גנובים ימתקו. אבל באמת הסתה זאת פתוי של הבל היא. כי מים גנובים ימתקו לפי שעה. וכן לחם **(ויש לתת טעם לדברי רבינו הגאון המחבר נ"ע. כי כבר אמרו חז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. רק עכ"ז כדי שלא יהרהרו העם על הנהגות הקב"ה עם הצדיק יקח הקב"ה פירות של מצות הצדיק ויהנה אותו בעוה"ז. אמנם הצדיק אשר אין צדקתו ידוע לבריות וא"כ לא יהיה הרהור. יצפון ית' בעבורו גם הפירות עם הקרן לעולם שכולו טוב וארוך:

המל"ה)**