אדרת אליהו על נביאים כתובים קא

הוא כי שמחה יסוב על עצם שמגיע לו בעת יחפוץ בו. וישקוד אחריו. כמו העושר והכבוד אז ישמח בעת ההוא. וגיל יתכן על דבר הנמשך בטובו זמן רב. ולכן אמר שהע"ה (משלי כ"ג) גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו. כי יש הבדל גדול בין חכם ובין צדיק. כי הצדיק הוא עומד בדבקותו בו ית' ואינו מחליף מדריגתו אבל החכם יוסיף תמיד על תבונתו כמאמר (שם א') ישמע חכם ויוסיף לקח ונאמר (דניאל ב' כ"א) יהיב חכמתא לחכימין כו' ושיעור הכתוב כך הוא גיל יגיל אבי צדיק. ר"ל כי כאשר יעמוד בנו בצדקתו ויעשה תמיד מצות. ולא יחדש מאומה. כי המצות לא יחדשו ולא יגרעו. כמאמר על תוסיף כו'. הנה יגיל בו אביו כי גילה הוא על דבר תמידי בהמשך הזמן. אבל ויולד חכם ישמח בו אביו. כי תמיד יתגלו לו ענינים חדשים ונעמים וישמח האב בכל עת הוא שומע חידושי בנו. כי השמחה תסוב על דבר חדש. וכן נאמר (תהלים קי"ח) נגילה ונשמחה בו. הגילה בו תהיה כאשר נזכה להתעדן מזיו שכינתו תמיד בלי הפסק. והשמחה תהיה ע"י. התחדשות חדושי תורה והתגלות עמקי סודותיה עד אין קץ. ואם היה עונג העוה"ב על בחינה אחת ועל מעמד או'. לא היה העונג והנועם מורגש רק בתחלתו. בהשגתו אותו. כמו שעינינו רואות בעונג העוה"ז. שיגיע העונג והעדן אך ברגע **(השמחים במה שאין ראוי לשמוח בו. והוא העולם הנפסד אשר תענוגיו רק תענוגים מדומיים. והם חושבים אותם לתכלית. לכן הם שמחים עליהם. וכמו שהצענו כי השמחה היא על דבר שהוא טוב בעצם ומועיל בתכלית. אבל האמת אינם רק מקריות יען כי בעצמיותם המה מהבל יחד בלתי המה מועילים במקרה. כי האדם צריך אליהם עבור השלמת תיקונו וקיומו בכדי שיהיה לומד תורה מתוך הרוחה ולא מתוך הדוחק. וא"כ לא יתכן בהם שמחה. שהוא נופלת רק בדבר עצמי. אבל יתכן לגיל עליהם כאשר יהיו סמוכים אל התורה. כענין מאמר. (משלי ג') אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד ר"ל כי התורה מסבב אורך ימים בימינה וכו' בימינה עם ימין שלה. היינו על עצם התורה. כי עצם התורה המוגדר ע"ש ימין יסבב אורך ימים כאלו אמר אורך ימים נטלת עם ימינה. כלומר עם עצם התורה. ובשמאלה עושר וכבוד. ר"ל עושר וכבוד נותנת בשמאלה. היינו כי משפיע בדרך מקרה ללומדיה למען ילמדו בלא דוחק וצער. וזה הוא ענין מקרה כמו השמאל שלא תצלח בלבדה למלאכה כ"א במקרה היינו לתמוך ולעזר אל הימין ואף האנשים האלה חושבים זאת לעצם התכלית ויחליטו לומר כי חיי העולם הזה הוא הטוב בתכלית. עכ"ז גם הם ישישו כי ימצאו קבר כו' כאשר ימות איש קשה היום ומעונה ביסורים כי חליו טוב מותו מחייו וזהו השמחים אלי גיל. ר"ל גם הטועים בעצמם כן עכ"ז ישישו כי ימצאו קבר לגבר אשר דרכו נסתרה כו'. ודע כי מאמר ששון יתכן בעונג שאדם משיג מאת רעהו ומשמחת זולתו כמו שמחים בצאתם וששים בבואם כאשר יצאו לזרות בעולם ישמחו על רוב פעולתם. וזיו סגולתם וששים בבואם. אז לא יזרחו ויכהה זיו אורם אפס ישישו על שמחת אנשי תבל שקבלו שפעתם כל היום. ומה שקיימו רצון הבורא ברוך הוא. וזהו שאמר ישישו כי ימצאו קבר לגבר אשר דרכו נסתרה כו' ולא אמר ישמחו כי לא יתכן בעונג ומשוש שמגיע להאדם מאת אחרים בלתי מאמר ששון וזהו ישישו כו. עד כאן מבן הגאון המחבר ז"ל:

)**