אבודרהם, הלכות ברכות, השער התשיעי; ברכות המצות, נטילת ציפורניים

הנוטל צפרניו צריך ליטול אותם על זה הסדר יד ימין אג"ה ב"ד יד שמאל דב"ה ג"א. ומצאתי כתוב בענין זה סימן אחר והוא קשי"א בל"א תירו"ץ פי' קמיצה שמאל ימין אצבע באזהרה לך אתה תקוץ יום רביעי והלאה צפרניך. והטעם מפני שעד יום רביעי הוא משבוע שעבר ומיום רביעי והלאה הוא משבוע שבא כמו שאמרנו בהבדלת מוצאי שבת ולכן הזהיר לקוץ צפרניו מיום ד' והלא' כדי שיהא התקון לכבוד שבת. וסימן זה רומז כי נטילתם על זה הסדר קשיא ואין לשאול טעם למה כי אין בו תירוץ. ושמעתי בשם חכמי צרפת ופרובינצה שהנוטל צפרניו כסדר קשה לעניות ולשכחה ולקבור בנים אלא נוטל אותם על הסדר שאמרנו.

וגרסינן במועד קטן בפרק ואלו מגלחין תר"ג דברים נאמרו בצפרנים קוברן צדיק פירוש דאיכא למיחש דהדרי ומגלו. שורפן חסיד פי' עדיף מצדיק. זורקן רשע וטעמא מאי שמא תעבור עליהם אשה ותפיל. והני מילי בדוכתא דנפלי אבל אי כניש להו לבתר דנפלי ושדי להו אבראי לית לן בה דכיון דאישתני אישתני. והא דזרקינהו ר' יוחנן בבי מדרשא משום דהתם לא שכיחי נשי. ושמות הוא גודל אצבע אמה קמיצה זרת.

לאחר שנוטל צפרניו צריך ליטול ידיו. וכתוב בספר התשבץ ז' דברים צריכין נטילה לאחריהם ואלו הן הקם מן המטה והיוצא מבית הכסא והיוצא מבית המרחץ והנוטל צפרניו והחולץ מנעלו והנוגע ברגלו והחופף את ראשו.