אבודרהם, סדר העיבור, שער המולדות
Abudarham, Hebrew Calendar, Gate of Moladot (Initial Appearances) · אבודרהם · free full Hebrew text
Open in the reader →כבר ביארנו שמדת חדש הלבנה כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים וביארנו שכל חשבון העיבור צריך להשליך המקובץ ממנו ז' ז' וכשתשליך מדת חדש הלבנה ז' ז' יהיה המותר שיש בין מולד חדש ומולד חדש הבא אחריו מימי השבוע יום א' וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים. והסימן א' י"ב תשצ"ג. וכבר ביארנו שמספר ימי שנת הלבנה הפשוטה שנ"ד יום וח' שעות ותתע"ו חלקים וכשתשליכם ז' ז' יהיה המותר ד' ימים וח' שעות ותתע"ו חלקים והסימן ד"ח תתע"ו. וכבר ביארנו שהשנה המעוברת מי"ג חדשים ומספר ימיה שפ"ג יום וכ"א שעות ותקפ"ט חלקים וכשתשליכם ז' ז' יהיה המותר ה' ימים וכ"א שעות ותקפ"ט חלקים והסימן ה כא תקפט. וכבר ביארנו שהמחזור י"ט שנה י"ב פשוטות וז' מעוברות כשתקח ימי השנה הפשוטה ותכפול אותה בי"ב פעמים וימי השנה המעוברת בז' פעמים ותקבץ שני המספרים ותשליכם ז' ז' יהיה המותר ב' ימי וי"ו שעות ותקצ"ה חלקים והסימן ביו תקצה.
ודע כי מסורת בידינו מאבותינו שחמה ולבנה נבראו בתחלת ליל רביעי בסוף חדש אדר. ולא הדביקה הלבנה לחמה עד ט' שעות ותרמ"ב חלקים מליל רביעי והמולד הראשון בעולם שהיה ללבנה מולד חדש ניסן היה בט' שעות ותרמ"ב חלקים מליל רביעי והסימן דט תרמב. ומפני שאנו חושבים ראש השנה מתשרי הוצרכנו לדעת מולד תשרי שעולה על הלב שהיה קודם לבריאת עולם ששה חדשים באי זה שעה ובאי זה יום היה יכול להיות. ומפני זה השלכנו ממולד ניסן שהוא ר"ט תרמ"ב מותר ששה חדשים והוא ב"ד תל"ח ונשאר המותר ממנו סימן בהר"ד לראש המולדות נגרד. ועלה לנו שמולד תשרי בשנה שנברא בה העולם היה בה' שעות ור"ד חלקים מליל שני.
וכאשר תרצה לחשוב מולדות משנת בריאת עולם תחשוב כמה מחזורים שלימים של י"ט שנה עברו עד השנה שאתה עומד בה או שאתה דורש את מולדה ותן לכל מחזור מהם מותרו שהוא בי"ו תקצ"ה כמו שביארנו וכלול החלקים ועשה מהן שעות של אלף ושמונים חלקים כל שעה ושעה ושמור הנשאר בידך מן החלקים שלא השלים שעה, וכלול השעות שעשית מן החלקים עם השעות שנתת לכל מחזו' ועשה מהן ימים של כ"ד שעות כל יום והנשאר מן השעות שמרהו עם החלקים שנשארו בידך, וכלול הימים שעשית מן השעות עם הימים שנתתה לכל מחזור ותשליך כלל הימים ז' ז' והנשאר הן פחות משבעה שמרהו עם השעות ועם החלקים ששמרת, ואז תדע המרחק שיש בין מולד העולם למולד השנה שאתה מבקש ותוסיף עליו בהר"ד שהוא מולד השנה שבה נברא העולם וכלול הכל על הדרך הזה שאמרנו, והנשאר בידך מן הימים והשעות והחלקים הוא מולד ראש חדש שאתה מבקש.
ואם ישארו בידך שנים שלא תשלימו מחזור תחשוב כמה שנים מעוברו' יש בהן ותן לכל שנה ושנה מהן מותרה שהוא הכ"א תקפ"ט ולשנים הפשוטות שבהן תן לכל שנה ושנה מהם מותרת שהוא ד"ח תתע"ו וכלול הכל על הדרך שאמרנו, והנשאר בידיך מן הימים והשעות החלקים תוסיפם על מולד ראש המחזור שבקשת ואז יצא לך מולד תשרי של השנה שאתה מבקש.
ואם תרצה לדעת מולד חדש שאתה מבקש תחשוב כמה חדשי' עברו מראש חדש תשרי עד ראש החדש שאתה מבקש ותן לכל חדש מהם מותרו שהוא אי"ב תשצ"ג וכלול הכל על הדרך שאמרנו, והנשאר בידיך מן הימים והשעות והחלקים תוסיפם על מולד תשרי של אותה שנה ואז יצא לך מולד החדש שאתה מבקש.
ואם תרצה להוציא מולדות השנים למפרע תדע אם היא השנה שאתה בה פשוטה אחר מעוברת תוסיף א"ב תצ"א לתשלום שבעת ימים על הכ"א תקפ"ט שהוא מותר שנה מעוברת ויצא לך מולד שנה שלפניה. ואם היא השנה מעוברת אחר פשוטה תוסיף בט"ו ר"ד על ד"ח תתע"ו שהוא מותר שנה פשוטה ויצא לך מולד שנה שלפניה. ואם תרצה להוציא מולדות החדשים למפרע תוסיף הי"א רפ"ז על אי"ב תשצ"ג שהוא מותר מולד חדש ויצא לך מולד חדש שלפניו.
והנה אכתו' לך מותרות החדשים והמחזורים ואחרי כן אכתוב לך בלוח אחד מולדות ראשי ט"ו מחזורים ממחזורנו שהוא מחזור רס"ט להיותם חרושים על לוח לבך ולא תצטרך לטרוח ולחשוב מולדות המחזורים מבריאת העולם.
ה כא תקפט לשנה מעוברת חק ומשפט.
ב יו תקצה תכלית כל המחזור נמצא.
ד יט תתקכה לשבעה מחזורים לערכה.
ג ד תתרלה לתשעה מחזורים להגבילה.
א כא ש לג' מאות מחזורים בלי להתיאש.
ז יט תק לה' מאות מ חזורים נעתק.
ג יח תר לו' מאות מחזורים נכתר.
ו יז תש לז' מאות מחזורים לא נתש.
ה טו תתק לט' מאות מחזורים לא נתק.
לוח מולדות ראשי המחזורים ממחזור רס"ט ועד מחזור רפ"ג
מחזורים | ימי השבוע | שעות | חלקים
רפב | (ב) [א]| (0) [כג] | (יט) [תתרעט]
כשתרצה לדעת אם הוא מכוון החשבון שחשבת במולד או לא, קח כנגד כל יום שיש בסימנך ו' וכנגד כל שעה ב' וכנגד כל חלק א' וסימני' וב"א וחבר הכל ועשה ממנו סימן, ואחר כך תקח כנגד כל מחזור שלם של י"ט שעבר ב' והשנים שלא השלימו מחזור תקח כנגד שנה פשוטה ו' וכנגד שנה מעוברת ג' וכנגד כל חדש שעבר מאותה שנה שאתה מבקש ד' וסימניך בוג"ד, וחבר הכל ועשה ממנו סימן. והנה עלו בידך שני סימנים אחד מוב"א ואחד מבוג"ד. השלך כל אחד מהם ז' ז' וקח בידך מותר כל אחד לבדו ושים השני מותרות בכף מאזנים אם ישקלו שוה תדע שהחשבון הוא אמת ואם לא ישוו תדע שטעית בחשבון ותחזור ותחשוב בדקדוק. וטעם סימן וב"א שנקח לכל יום ו' מפני ששעות היום הם כ"ד, קח לכל שעה ב' ויהיו מ"ח השליכם ז' ז' וישאר ו'. ולשעה ב' כי תתר"ף חלקי השעה אחר שתשליכם ז' ז' ישאר ב'. ולכל חלק א' מפני שחשבונו א' ואין חשבון למטה ממנו. וטעם סימן בוג"ד שנקח לכל מחזור ב' מפני שיש בו שנים עשר שנים פשוטות וז' מעוברות ויש לנו לקחת לכל שנה פשוטה ו' ולכל שנה מעוברת ג' ויהיה הכל צ"ג, וישאר ב' על ז' ז'. ולשנה פשוטה ו' שיש בה שנים עשר חדש קח לכל חדש ד' יהיו מ"ח ישארו ו' על ז' ז'. ולמעוברת ג' כי בתתך ד' של חדש העבור על ו' שהוא מותר שנה פשוטה יהיו עשרה השלך שבעה ישאר שלשה. ולכל חדש ד' כי החדש עשרים ותשעה ימים וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים, כ"ח כלים שבעה שבעה, וליום הנשאר יש לנו לקחת ו' ליום ולי"ב שעות קח כ"ד ב' לשעה ישאר ב' על שבעה שבעה, ומתשצ"ג גם כן ישאר ב' על שבעה שבעה הרי ארבעה לחדש.