אברבנאל על זכריה ו:ד

(ד-ה) והנה זכריה שאל מה אלה והשיבו המלאך אלה ארבעה רוחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ רוצה לומר שהיו ארבע מלכיות כוללות לכל העולם ממזרח שמש ועד מבואו והמליכו אותם מן השמים ובגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאלת', ומפני שהיתה המלכתם כפי הרצון האלהי לכן קראם רוחות השמים שכל אחת מהן היתה רוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים כפי הכח הנתון אליו מן העליונים, וכבר בארתי במעין השני מספר מעיני הישועה שארבע המלכיות הן כפי ארבע רבעי הגלגל המשפיעים על כל גויי הארץ בכלל וכנגדם היו בארץ ארבע פאות מזרח ומערב צפון ודרום, ויסודות ההווים ונפסדים היו מפני זה ארבע ותקופות השנה ארבע וליחות הגוף אשר בו יזון ויתקיים היו גם כן ארבע שכל זה נמשך מארבע השרים העליונים, ולכן קראם הנביא הנה ארבע רוחות השמים ואמר יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ לפי שהוא סבת הכל.