אברבנאל על זכריה ו:י

על כן אמרתי שהיתה הנבואה רומזת לשניהם כי הנה בתחילה הודיע השם לנביא שיבאו אנשים מבבל להתנדב לבנין בית שני ושיקחו מאתם נדבתם והודיעו משמותם חלדי וטוביה וידעיה וגומר, אולי שהיה חלדי בן חולדה הנביאה וטוביה היה טוב עם ה' ועם אנשים וידעיה היה יודע דעת עליון וידע אותו דעה והשכל כי היו שמותיהם כפי מעלתם ועדים בעצמם, והוצרך לומר לקוח שמאותם שלא רצו לעלות לירושלם ונשארו בבבל לא היו אנשי בית שני רוצים לקבל מהם נדבה אחרי אשר לא באו לעזרת ה' בגבורים, ולכן צוהו השם שמהאנשים האלה שלמים הם ואשר יבאו מבבל חלדי וטוביה וידעיה יקחו מתנתם ונדבתם והוא אומרו ובאת אתה ביום ההוא לפי שקודם בואם באה לו הנבואה הזאת, וגם נתן סבה למה יקחו מידיהם והיא לפי שהם באו להתאכסן בבית יאשיה בן צפניה שהיה מיושבי ירושלם והיה איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד ושמו מורה עליו יאשיה כשם המלך אשר שב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו, וגם היה כן צפניה אדם ידוע ורשום ואולי היה צפניה הנביא ושיאשיה היה מאותם שבאו מבבל לבנין הבית, ומפני זה להיות חלדי וטוביה וידעיה יראי אלקים אנשי אמת (יא) ומפני כבוד יאשיהו בן צפניה אשר התאכסנו עמו היה ראוי שיקחו מהם כסף וזהב אשר יתנו וצוה אותו שיעשו מהם עטרות ואחשוב שהיה העטרה האחת של כסף ועטרה אחרת של זהב, ואומרו ושמת בראש יהושע ירמוז לעטרה של כסף שישים אותה על ראשו כי לא היתה העטרה הזאת במקום הציץ המיוחד לכהן הגדול כי בכלל הבגדים היתה מצות עשייתו, ולא אמר על העטרה הזאת ישימו צניף טהור על ראשו כמו שחשב הרד"ק אבל היתה עטרת המנוי והשררה, והראה השם יתברך בזה עוד לנביא שזרע יהושע מבני בניו בזמן בית שני יחזיקו במלכות ולכן צוהו שישים בראש יהושע הכהן הגדול העטרה של כסף כי לפי שלא היתה מלכותם שלמה עם ה' לא היתה עטרתו של זהב כי אם של כסף ולא צוהו ולא נראה לו שישימו עטרה בראש זרובבל, וחשב הרד"ק מדרך הסברא שאע"פ שלא נכתב כן נעשה וחוץ מכבודו כי זרובבל לא מלך בירושלם ולא שמו עטרה בראשו כי הוא שב לבבל ושם מת בגלותו כמו שזכרתי פעמים ולולי כן לא היה מקצר הכתוב מלזוכרו: