אברבנאל על זכריה ב:טז

ואמנם אומרו ונחל ה' את יהודה חלקו על אדמת הקדש פירשו המפרשים שיהיה הקב"ה הוא הנוחל לפי שיהודה שהוא חלק השם כמ"ש כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו (דברים לב, ט) הוא יתברך ינחל אותם ותהיה אותה נחלה שלו על אדמתם הקדש, והביאם אל הפירוש הזה לפי שחשבו שאם היה יהודה הוא הנוחל והקב"ה מנחיל אותו היה ראוי שיאמר והנחיל, אבל אין צורך כי ונחל הוא כמו והנחיל כמו ושב ה' אלקיך את שבותך (שם ל, ג) שהוא כמו והשיב, וגם בענין הנחלה מצינו אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ (במדבר לד, יז) שהוא כמו אשר ינחילו כן ונחל ה' את יהודה הוא כמו והנחיל, ופירוש הכתוב וענינו הוא שבבית שני בני יהודה החזיקו בכל הארץ ובירושלם גם כן ולא נתחלקה הארץ לשבטים לפי שלא חזרו כולם לנחול את חלקם וגם לא נתנו ממנה תרומה לה', ואף בבית ראשון הנחיל יהושע את יהודה חלקו קודם מדידת הארץ וחלוקתה בעבור כלב בן יפונה שהיה משבט יהודה ולכן לקח לו שבט יהודה יותר מראוי לו עד שמפני זה אמר לשמעון עלה אתי בגורלי, והיה גמגום בין השבטים על חלקם ונחלתם כמו שתראה בספר יהושע מצווחת בני יוסף, ולכן אמר כאן שבגאולה העתידה לא יהיה כן אבל שינחיל ה' את יהודה חלקו הראוי לו בלבד על אדמת הקדש לפי שיעשו ממנה חלקים שוים לי"ב שבטים כמו שזכר יחזקאל ויהודה ינחל חלקו לבד ככל אחד משאר השבטים ולא עוד.

ועוד יעד, שיבחר הקדוש ברוך הוא בירושלם רוצה לומר שתהיה ירושלם תרומה לה' מכל הארץ כמו שניבא יחזקאל ולא יחזקו בה יהודה ובנימין בלבד כמו שהיה בחלוקת הארץ שעשה יהושע, ועל זה אמר ובחר עוד בירושלם, ואמר מלת עוד להגיד שלא יעשו י"ב חלקים מא"י בלבד אבל יחלקו אותה לי"ג חלקים והחלק הי"ג יהיה לתרומת ה' ובו תהיה ירושלם כמו שביארו יחזקאל בחלוקתו, ואמר שבזמן ההוא לא יצעקו ולא יצוחו אחד מן השבטים מחלוקת הארץ לא מפאת חזקה מהזמן הראשון ולא מהיות לזה יותר אוכלוסים מזה כי כל אחד יקבל חלקו בסבר פנים יפות וישתוק, (יז) וזהו אומרו הס כל בשר מפני ה'. והמפרשים פירשו הס כל בשר על האומות ונכון הוא בשגם הם בשר ורוח אין בקרבם, והענין שידמו כמו אבן ולא יפתחו פיהם לפי שהם בזמן ההוא יעיר ממעון קדשו רוצה לומר כאיש אשר יעור משנתו על דרך ויקץ כישן ה' וגומר ויך צריו אחור (תהלים עח, סה - סו), ואפשר לפרש מעון קדשו על בית המקדש כי בסבת אותו מעון קדשו יעור להנקם מאויביו: