אברבנאל על זכריה ב:יא

וכנגד מלכות יהודה אמר הוי ציון המלטי יושבת בת בבל ר"ל את בת ציון ומלכות יהודה המלטי מגלותך, וקראה יושב בבל לא מפני שהיתה אז שמה כ"א לפי שהיא כולה היתה גלות ירושלם שגלה נבוכדנצר לבבל שעליהם באיזה מקום ומחוז שיהיו אמר הוי המלט (יב) כי כה אמר ה' צבאות שהוא אדון צבאות ישראל ועתיד לקבצם ולמלוך עליהם, כה אמר אלי אחר כבוד רוצה לומר אחר שאמר לי שיהיה לירושלם לכבוד בתוכה כמו שזכר למעלה שלחני להנבאות על הגוים השוללים אתכם, ומ"ש לי הוא כי הנוגע בכם כנוגע בבבת עינו כלומר שלא לבד ייטיב לכם אבל גם ינקום נקמתכם מכל הנוגע בכם להרע אתכם כאילו נוגע בבבת עינו של הקדוש ברוך הוא, (יג) ולכן יניף ידו על אותם הגוים השוללים אתכם בחרבן ירושלם ובגלותכם באופן שהם יהיו שלל לישראל שיהיו עבדיהם בגלות, וכאשר תתקיים הנבואה הזאת תדעו כי ה' צבאות שלחני ומאתו היו דברי. ואפשר לפרש אחר כבוד שלחני שהכתוב מסורס ויאמר אחר הכבוד ששלחני לומר הקדוש ברוך הוא על ידי המלאך כה אמר על הגוים השוללים אתכם, ולא יהיה לפי זה מלת שלחני סמוכה אל הגוים רוצה לומר שלחני אל הגוים אבל יהיה סמוך אל כבוד אחר הכבוד ששלחני לומר לי ויהיה כי כה אמר ה' צבאות סמוך אל הגוים השוללים: הנה התבארה הפרשה הזאת והותרה השאלה הרביעית: