אברבנאל על זכריה יד:יג

ומלבד זה תהיה מהומת ה' רבה בהם שלא יכיר האדם את אוהבו מאויבו ולכן כאשר יחזיק איש ביד רעהו לעזרו ולסעדו יחשבהו כאלו הוא אויבו וישלח ידו עליו להכותו כמו שיקרה לאדם כשהוא מבולבל שלא יכיר בין האוהב והאויב. וכבר ניבא ישעיהו על המכות האלה אשר יבאו באחרית הגלות על הגוים באומרו (ישעיה סו, יט) ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים וגומר, ואין ספק שבענין המכות האלה יציל השם את עמו באופן שיכירו וידעו כל יושבי תבל כי יד ה' עשתה זאת ויאמרו אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם להם ולכן יקבלו כולם אמונתו. וכבר פירשו חז"ל בתנחומא (תזריע יא) מהו ענין המק בשרו ואמרו שהוא הצרעת שכן הקדוש ברוך הוא מלקה את כל הגוים שמתגרים עם ישראל בצרעת שנאמר (ירמיה מו, טו) מדוע נסחף אביריך וכתיב (ויקרא יד, נו) ולשאת ולספחת. ונראה שהוא החולי אשר נתחדש בזמן הזה שקודם לכך לא שערוהו ולא ראוהו חכמי הרופאים והוא הנקרא חולי צרפתיי שהוא כדמות הצרעת והוא מיוחד בגוים ולא נמצא בבני ישראל אולי שהוא מכלל האות והתחלתו.