אברבנאל על זכריה יב:ו

והשם מבטיחם שביום ההוא לא יצטרכו לתפלות יושבי ירושלם כי הוא אלקינו מעצמו ורצונו ישים את אלופי יהודה ככיור אש בעצים ר"ל כמדורת אש גדולה כשישימו אותה על העצים, כי כיור מלשון כירים, וכן יהיו כלפיד אש כשיבער בעמיר כן אלופי יהודה יכו על ימין ועל שמאל את כל העמים הבאים עליהם והעומדים סביב להם באופן שתשב ירושלם עוד תחתיה שלא יכבשוה עוד העמים ולא יחריבוה כמו שחשבו לעשות. והנה אמר וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם שיראה כפל ומותר אומרו שנית בירושלם לרמוז על ענין אמתי אספרהו לך פה וכבר העירותיך עליו, והוא שירושלם כאשר החריבה טיטוס וחיילי רומיי הפילו לארץ חומותיה וכל בתיה השחיתו ונותרה שממה כשדה לא תעבד ואחר כך הקיסר אדריינוס צוה לבנות אותה ירושלם שהיום הזה קיימת אבל לא נבנית באותו מקום עצמו שהיתה בראשונה, והראיה לך על זה שהנה כשנתלה ונקבר יש"ו ידוע הוא שמקום קבורתו היה חוץ לעיר ירושלם כשאר בתי הקברות שהיו כולם חוץ לעיר מפני הטומאה, וכן הדין שמוציאין את המומתין בבית דין וזה שאמר (ויקרא כד, יד) הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה, וכתב הרמב"ם בהלכות סנהדרין שהיו מרחיקין אותם מן העיר שש מילין ושם נתלה אם כן ושם נקבר שהרוגי בית דין לא היו קוברים בבתי הקברות הנהוגין, ובבניין אשר נעשה במצות אדריינוס נמצא קברו באמצע העיר והוא מה שיוכיח שנבנית העיר הזאת במקום הבתי קברות המתים שהיו בראשונה ולא במקומה הראשון, ובעבור שאמר כאן וישבה ירושלם עוד תחתיה הוצרך הנביא לומר שנית בירושלם להודיע שלא תשאר העיר ויישובה במקום אשר היא עתה שאינו המקום האמתי כי אם בירושלם רוצה לומר במקום ירושלם הראשון.