אברבנאל על זכריה יב:ב

ומפני זה ישים את ירושלם סף רעל לכל העמים ר"ל כוס התרעלה שכל השותה ממנו ימות כן כל הצובאים על ירושלם יכלו ויתמו אז באפס יד. ויש מפרשים סף רעל לשון סוף ורעל מלשון שממון כמו והברושים הרעלו (נחום ב, ד) יאמר שתהיה ירושלם בעת ההיא סוף החרבן והשממון לכל העמים, ואמנם אומרו וגם על יהודה יהיה במצור פירשו המפרשים שג"כ יהיה על יהודה סוף רעל לפי שהם יבאו ג"כ עם העמים במצור על ירושלם, (ג) ולכן יקבלו שם גם הם צרות רבות ורעות באופן שישים השם את ירושלם אבן מעמסה לכל העמים העולים עליה. ויותר נכון לפרש וגם על יהודה יהיה ר"ל הסף רעל שזכר יהיה גם כן על יהודה ובי"ת במצור היא בי"ת הסבה כלומר בעבור המצור שיבא על ירושלם ובני יהודה יהיו בה ולכן גם עליהם יעבור כוס, והותרה בזה השאלה הא'.

ובעבור שפעמים אחרות עלו העמים על ירושלם לכבשה פעם מבני אדום ופעם מבני ישמעאל והיה נקל הדבר בעיניהם לפי שמיד בבואם עליה היו כובשים אותה, לכן אמר שלא יהיה כן בפעם הזאת כי ישים את ירושלם אבן מאמסה לכל העמים ר"ל אבן כבדה מאד שלא יוכלו לעמוס אותה על כתפיהם ולא יוכלו לכובדה להרים אותה מן הארץ ולכן כל עומסיה שרוט ישרטו שבבשרם ובידיהם ישרטו שרטת המעמיסים אותה, והוא דבור המשלי שכל אותם העמים שיבאו לכובשה יספו ויתמו עליה כי תהיה כבדה וקשה עליהם עד מות כמו האדם שיקח על עצמו משא ומעמסה כבדה שלא יוכל להוליכה שיפול תחתיה וימות וזכר איך יהיה הדבר הגדול הזה באומרו ונאספו עליה כל גויי הארץ יגיד שזה יהיה כאשר כל גויי הארץ יאספו לעלות על ירושלם רוצה לומר הנוצרים כדי לכבשה וללקחה להם ואנשי המזרח והצפון מבני הערב להדיחם מן הארץ ובזה האופן אלו כנגד אלו נאספו עליה כל גויי הארץ.