אברבנאל על זכריה י:ח

ומפני שהיה פזור הגליות עצום למרחקי ארץ לכן אמר אשרקה להם ואקבצם רוצה לומר שישרוק ויקרא להם ויקבץ אותם, והשריקה הוא משל להתעוררות הגליות לבוא לאדמת הקודש ובכללה הגרושים שמלכי הגוים יאמר להם קומו צאו והם יחשבו שיהיה זה לרעתם ואינן כן כי אם שהשם יתברך שורק אליהם וקורא אותם לקבצם לפי שבאה עת פדותם, וזהו כי פדיתים ורבו כמו רבו רוצה לומר אל יעלה בלבבך שהם בגלות נתמעטו עד שלא יוכלו להחזיק במלכות למיעוטם כי אני אצוה את ברכתי עליהם ורבו כמו שרבו במצרים שבמעט מהזמן נעשו ככוכבי השמים לרוב כן ירבו בזמן ההוא והייעוד הזה הנה הוא מבואר נגלה שלא נתקיים בבית שני ושהוא עתיד להתקיים בהכרח וכן רש"י לעתיד פירש אותו. אבל הראב"ע בעקשותו כתב יהודה ויוסף הם הבאים מאשור אל בית שני, וכן פירש ורבו כמו רבו הנשארים בגלות בארץ נכריה ומאשור אקבצם שהלכו שם מפחד היונים והורד גאון אשור שלא ימשלו בישראל מפחד החשמונאים. ראה גם ראה החכם הזה בכמה מהמרמות בא ובדרך חושך וצלמות בפירוש הכתובים האלה כדי להכחיש אמתת הגאולה העתידה, ומאין לו שבאו מאשור לבית שני מבני יוסף כי זה לא נזכר בשום ספור בעולם ואילו היה הדבר כן היה יוסף בן גוריון מתעדן בספורו: ואם יפרשו על אותם בני אפרים שנשארו במלכות יהודה ולא הלכו לאשור הנה אלה כולם יכנו הכתוב בשם יהודה כי מאותו מלכות נעשו ואיך בבית שני יעשה חלוק בעבורם מיהודה ומיוסף, כל שכן שהכתוב אומר ומאשור אקבצם יורה שמשם יבואו בקבוץ גליות ועליהם בפרט לרבויים אמר והיה כגבור אפרים, ואמר בפירוש והורד גאון אשור ומתי ירדה, אלא שכלל דבריו בזה הוא חסרון אמונה לא חסרון ידיעה בפשט הכתוב האמתי והוא נתפתה לדברי רבי משה אותו הכהן און שהיה סובר שכל הנבואות נתקיימו בבית שני ונמשך לדבריו פתוהו ויפת: