אברבנאל על זכריה י:יא

ואמנם אומרו ועבר בים צרה אפשר לי לפרשו באחד משני פנים, הראשון מה שניבא ישעיה על זה (ישעיה יא, טו) והחרים ה' את לשון מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים שביאר הנביא שם שבקבוץ הגליות תהיה קריעת הים כמו שהיה ביציאת מצרים, ועז"א כאן ועבר בים צרה והכה בים גלים והוביש כל מצולות יאור לרמוז לאותו נס אשר יעשה השם באותו זמן: והפן השני מהפירוש הוא שכבר נודע בדברי הנביאים והמליצים שהעולם הזה נקרא ים זועף והמעלות והממשלות אשר בו הם גלי הים פעם עולות ופעם יורדות ונשפלות, ולכן אמר על מלחמת האומות ונקמתם שתהיה בזמן ההוא ועבר בים צרה רוצה לומר שיעביר בעולם צרה רבה מאד ומלחמות עצומות, והכה בים גלים רוצה לומר שיכה הקדוש ברוך הוא הגלים שבים שהם ממשלות האומות ומלכיהם, והובישו כל מצולות יאור שהוא גם כן רמז לזה, ולפי שאמר זה בדרך משל אמר בענין הנמשל בביאור והורד גאון אשור שהיו מושלים בעשרת השבטים שתרד מעלתו במלחמת גוג ומגוג ונפילתם ושבט מצרים יסור שהיו בארצו גם כן רבים מבני יהודה גולים. ולפי שמצרים ואשור ילחמו אז על בני אדום הנוצרים כמו שזכרתי פעמים (יב) לכן אמר על אשור ומצרים שזכר וגברתים בה' ובשמו יתהלכו ר"ל שיתן להם הקב"ה גבורה על הנוצרים כדי להנקם מבני אדום כי הם בשמו ר"ל בהתעוררותו ומצותו יתהלכו לאותה מלחמה. ורש"י פירש ועבר בים צרה כמו צור היושבת בתוך הים והוא ראש לאדום והקב"ה שהוא המכה יכה בים גלים רבים כדי להשקיע את צור, וכפי דרכו נזכר בכתוב הזה נקמת השם באדום ובבני ישמעאל ועשה צרה מלשון צור: